מעבדה 3: ירושלים

"...כי הישוב נחלק לשבעה חלקים ובחלק האמצעי היא ירושלים, והיא באמצע הישוב, לפיכך אוירה טוב וממוסך מכל האוירים לבריאות הגוף ולחכמה"

[רד"ק, תהלים פז, ג "נכבדות מדובר בך"]. מעבדת אוירא דירושלים: ירושלים של הרוח תבחן את התגשמותם של האספקטים הספיריטואליים של ירושלים במרחב הבנוי ובחיי העיר. נעמיד לדיון מכלול רחב של היבטים, אשר באופן מסורתי לרוב אינם נידונים בכפיפה אחת: מהאוויר (כתווך וכמוליך) ודפוסי תנועתו (רוחות ונוחות תרמית, דפוסי זיהום אוויר וקול); אווירה (החוויה העירונית); זכויות אוויר; ועד לאתוס של קדושתה של ירושלים ואתרי הקודש בעיר.  ננכיח את ביטויים הפלסטי והמרחבי, מתוך שאיפה להעמידם לבחינה רבת רבדים, ובתפישה תכנונית מודעת, אשר עושה שימוש בהיבטים אלו בעיצוב המרחב העירוני. בהמשך לסדרת מעבדות ירושלים האחרונות More Than Human, אשר בחנו את פוטנציאל ה"התפראות" במרחב האורבני, כל פעם בהיבט אחר: המים, הצמחייה והאדמה - נחקור הפעם את אוויר העיר בעיצובה, הן על היבטיו הפיזיים, הן האטמוספיריים, והן על אלו המיתולוגיים והספיריטואליים, ואף נחפש את היחסים ביניהם.

הקונטקסט האורבני של ירושלים הוא הזדמנות יוצאת דופן להעמיד את מכלול השכבות המרחביות הללו לכדי גישות תכנוניות שונות, על האקלים התרבותי של העיר, בסיטואציה הגיאוגרפית הייחודית שלה: בין אגן הים התיכון למדבר, ובתצורתה הבנויה, שהיא מצד אחד ייחודית לחשיבותה האנושית, ומצד שני, מבטאה צרכים אנושיים בסיסיים. ניכר כי בהתעצבותה של ירושלים, הווייתה כעיר קודש וזיכרון הדורות מוטלים עליה תוך מידורם של התחומים שנוסחו בתודעת הקדושה, ויצירת חיץ בין "האגן הקדוש" לבין חיי היומיום. באותה העת  הקשרם האורבני של אתרים קדושים מהווה יסוד ראשון במעלה של ארגון המרחב, וביכולתם לכונן מערכות תרבותיות וחברתיות המשכיות, גם בתפקוד העירוני הקולקטיבי וגם זה האינטימי והפנומנולוגי. במקביל לכך נפנה את תשומת הלב לדרכים היומיומיות שבהן תושבי העיר מאמצים את סביבתם. מיפוי הסוגיות המגלמות את דפוסי התנועה של האוויר עשוי לחשוף אופנים חדשים לקריאת המארג העירוני, לסמן גבולות וקשרים אחרים ולא צפויים בעיר. לא רק שלזיהוי הרלוונטיות של אלו, בסטרוקטורה העירונית המרובדת, פוטנציאל לארגון מרחבי המתעלה על סמליותם ומזין את ההזדמנויות הציבוריות של החיים העירוניים, אלא שניתן ללמוד מהם ולהטילם בהמשך על האופנים של ייצור ההירארכיה של המרחב הבנוי בכלל. תהליך הניתוח והפיתוח במעבדה יעמוד על האופנים בו משתרגים מכלול הרבדים יחד, וינסה לפענח את הסופר-פוזיציות של קני המידה המוסכמים עם אלו הקונטרוברסליים, המגלמים את התפישות השונות של האטמוספירה העירונית,  בין ציר העולם לבין חווית היומיום המבויתת בחול.

במסגרת הלימוד והעבודה במעבדה הסטודנטיות יחשפו לפיתוח הסוגיות הנזכרות, חלקם באמצעות יועצים ומרצים אורחים, וכן יתנסו בסדנה מעשית בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים. אלו יעמידו את המרחב העירוני של ירושלים לדיון מעודכן, ויעשירו את תודעתם כמעצבות וכיוצרים. באמצעות חקירת האינטראקציה בין המאפיינים ה"שקופים" לבין עיצוב מרחב המחייה היומיומי, הסטודנטים ינסחו הצעות תכנוניות לשכתוב אתר או מקום, אשר יזינו מחדש את הקונספציות של מארג העיר ירושלים והחיים בה, לשילובם המודע לכדי מרחב מחיה עירוני מכליל, מטיב ובר-קיימא.