אודות בצלאל > חזון בצלאל

חזון בצלאל

חזון, שליחות, מטרות, ויעדים: בצלאל תש"ע-תשע"ה

 

האקדמיה "בצלאל" היא בית יוצר בו אנרגיה הופכת לחומר ודמיון למציאות.

בצלאל הוקמה כבית מדרש לאומנויות בירושלים בראשית המאה העשרים, והייתה אבן שואבת להתיישבות החדשה בירושלים. בצלאל נוסדה כדי להעניק פרנסה, גאווה לאומית, ואמונה חדשה לתושבי עיר הקודש ולעוליה החדשים, כחלק מתחיית ההתיישבות היוצרת של העם היהודי במולדתו ההיסטורית.

לאחר יותר ממאה שנות פעילות יצירתית, בהן הוכחה מסורת של איכות והצטיינות, התחדשות מתמדת ופריצות דרך אמנותיות, בצלאל שואפת לשנות את פני העיצוב, האמנות והארכיטקטורה בישראל ובעולם. בצלאל מחויבת להכשיר את הדורות הבאים של טובי האמנים והמעצבים בישראל, ולהוביל שינוי אתי, אסתטי ואינטלקטואלי לתיקון החזות והמרחב הישראליים ולשיפור המציאות החומרית, למען איכות החיים ואיכות הסביבה.

בצלאל תשלב יכולות, ידע וניסיון שנצברו במאה השנים האחרונות ותפתח זהות תרבותית ישראלית ייחודית הערה לעולם הסובב אותה ומודעת להקשרים התרבותיים בהם היא פועלת, באמצעות סביבה תוססת ומעורבת של יוצרים וחוקרים, בה מתפתחת עשייה אמנותית מקורית ועשירה, רב תחומית ורב ממדית.

שליחות:
האקדמיה היא מרכז של ידע, עשייה ודיון בקורתי, מרכז הקובע את סדר-היום התרבותי בתחומי האמנות, הארכיטקטורה והעיצוב בישראל ובשדה הבינלאומי.
בצלאל מבקשת ליצור קמפוס אקדמי שוקק ומרכז תרבותי הפועל בלב ירושלים. בצלאל רוצה ליצור דיאלוג ויחסי גומלין בין הקהילה האקדמית לקהילות המגוונות הסובבות אותה, להיות מעורבת מבחינה חברתית, ולפעול כגורם המחולל שינוי, מגיב ויוזם, רגיש וער לסביבה, במרכז העיר.
  
בצלאל מחדשת, בוחנת ומשפרת תמידית את תכנית הלימודים כדי שתהיה מעודכנת נוכח השינויים המהירים בטכנולוגיה ובמרכיבי הידע. בצלאל מקיימת מערכת נדבכי ידע דיסציפלינאריים ואינטרדיסציפלינאריים בכל תחומי האמנויות.  האקדמיה פועלת הן בשדה המקצועי-המעשי והן בתיאוריה, במחקר ובעיון - בלימודים עיוניים המעניקים תשתית אינטלקטואלית רחבת היקף, פתוחה וגמישה בהיסטוריה, פילוסופיה, אסתטיקה ואתיקה של התרבות, וביצירה ופרשנות חדשה של התיאוריה, בתיעוד ההיסטוריה ובמחקר.

בצלאל מחויבת לטיפוחו של סגל המצטיין באיכותו המקצועית והאקדמית ובהישגיו האמנותיים, ברוחב אופקים, בהעמקה אינטלקטואלית ובעשייה ביקורתית. בצלאל שוקדת על פיתוח מקצועי של סגל אקדמי בכיר ומנוסה לצד גיוס, מיון, הכשרה וקידום של סגל צעיר וחדש. בצלאל מעודדת את מרציה להשתתף בכנסים, בתערוכות ובתחרויות בינלאומיות ולצאת לתקופות השתלמות ולחילופי מרצים בעולם.

האקדמיה בונה סביבת לימוד תובענית מחד גיסא ותומכת מאידך, במטרה ליצור קהילה מצטיינת של סטודנטים ולהכשירם בתנאים הטובים ביותר, תוך קיום מערכת מיון קפדנית וקריטריונים ברורים לליווי, להערכה ולהתקדמות, ותוך קיום דיאלוג ביקורתי עם דרישות התעשייה והשוק.
 
בצלאל שואפת לסינרגיה ואינטראקציה בין המחלקות, לפיתוח תכניות רב-תחומיות ולעבודה בצוותים מורכבים, בגישה המתאימה עצמה לעולם האמנות והעיצוב העתידי. במקביל היא מפתחת תחומי דעת עתידיים ומשלבת את הטכנולוגיות החדשניות ביותר באלו המסורתיות.
 
בצלאל הקימה בית ספר לתארים מתקדמים, הכולל את התכניות הקיימות בתואר שני  (באמנויות, בעיצוב תעשייתי ובעיצוב אורבני) ויכלול בעתיד גם את התכנית לתואר שני מחקרי במדיניות ותאוריה של האמנויות (MA), הנמצאת בבדיקת המל"ג, וכן את התכניות המוצעות בתכנית החומש הנוכחית בתקשורת חזותית (MDES), בארכיטקטורה (MARCH) ותואר שלישי באמנויות ועיצוב.

בצלאל הקימה רשות מחקר ומעודדת מרצים וסטודנטים לתואר שני לעסוק במחקר בסיסי ויישומי בתחומי עיסוקה. היא משתתפת בפרויקטי מחקר בינלאומיים, מגייסת תקציבי מחקר ייעודיים ומשתפת פעולה עם מוסדות אקדמיים ועם התעשייה בארץ ובעולם. כמו כן האקדמיה הקימה ספרייה דיגיטלית וארכיון לאמנות ועיצוב, בו נאסף הידע ההיסטורי, מתועד ומונגש לחוקרים, לסטודנטים ולציבור הרחב. התרבות המחקרית ניכרת בבצלאל  בסדרות פרסומים וכתבי עת, בימי עיון וכנסים, סדנאות ותערוכות, מרצים אורחים מהעולם וסמינרים בינלאומיים כולל חילופי מרצים, השתתפות בתחרויות, תערוכות ופסטיבלים בינלאומיים.

יעדים אופרטיביים לשנים הבאות:

פיתוח אקדמי:
1. פתיחת שלש תכניות לתואר שני: במדיניות ותאוריה, בתקש"ח, ובארכיטקטורה, ותכנית לתואר שלישי, בשיתוף מוסדות אקדמיים אחרים, כמפורט בתכנית החומש.
2. פתיחת שלש תכניות לתואר ראשון: עיצוב, מידול וטכנולוגיה דיגיטלית עם האוניברסיטה העברית, עיצוב פנים וחלל, תואר BA בתרבות חזותית (היסטוריה ותאוריה של האמנויות).
3. פיתוח והרחבת רשות המחקר, השתתפות במחקרים בינלאומיים, פיתוח הארכיון לכדי מאגר מידע דיגיטלי לאומי לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה בישראל, גיוס תקציבי מחקר והרחבת שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ואחרים.

תשתיות:
4. סיום התכנון הארכיטקטוני והסביבתי של הקמפוס החדש במגרש הרוסים: נגיש לקהילה, "מקיים", ומותאם לצרכי קהילת אמנות ועצוב בשנות האלפיים.
5. השלמת גיוס המשאבים להקמת הקמפוס, תחילת הבנייה וסיומה.
6. מציאת פתרונות ביניים שיאפשרו המשך גידול ופיתוח בצלאל עד למעבר לקמפוס החדש.

סטודנטים:
7. גידול במספר הסטודנטים (מ-2100 ל-3000), ללא התפשרות על תנאי קבלה.
8. בקרה, שינוי והתאמה של הליכי הקבלה והכניסה בכל מחלקה, בהתאם למספר המועמדים ולנתוני המעקב הרב-שנתי אחר הצטיינות המועמדים עד סוף לימודיהם.
9. הרחבה גיאוגרפית וסוציו-אקונומית של מאפייני המועמדים והמתקבלים לשכבות רחבות יותר באוכלוסיה הישראלית, באמצעות יידוע וזמינות, נוכחות ופעילות חברתית, הכנה מתאימה וסיוע כלכלי ואקדמי, ובפתיחת תכניות ייעודיות לקהילה החרדית בירושלים (בשיתוף מכון טל לדוגמא) ולאוכלוסייה הערבית.
10. יצירת בי"ס בינלאומי לסטודנטים מחו"ל, הן בתכניות מלאות לתואר והן בתכניות לחילופי סטודנטים (כיום מדי שנה יוצאים כמאה סטודנטים לחילופים לסמסטר, ומאה מגיעים מחו"ל) ו"מסע".
11. טיפוח קהילת בוגרים פעילה, תקשורת רציפה עם בוגרים ויצירת מפגשים אקדמיים וחברתיים.
 
פיתוח סגל אקדמי:
12. גיוס סגל חדש וצעיר, כולל השבת סגל פוטנציאלי מחו"ל ואיתור בוגרים מצטיינים, והכשרתו להוראה במחלקות השונות, כולל מעקב אחר התפתחותו והתאמתו ובקרת איכות חיצונית ופנימית.
13. פיתוח מקצועי של סגל ותיק, מתן אפשרויות להשתלמויות ממושכות, למחקר ולכתיבה וכן חילופי מרצים עם מוסדות אקדמיים בעולם.
14. הרחבת אפשרויות והיקף ההעסקה לסגל הבכיר באמצעות מחקר וקידום  אקדמי.
15. מעורבות משמעותית ואיכותית של סגל אקדמי בפעילות החברתית, הסביבתית והקהילתית של בצלאל.