חדשות ואירועים

 <  > 
אבגדהוש
       
       
       
       
       
       

אירוע

תלמידי סטודיו שנה ג' מהמחלקה לארכיטקטורה משתתפים בביאנלה ונציה לארכיטקטורה 2012

(05.10-08.10.2012, Biennale Venice_Arsenale_Giardini_Bartolini Room F)

כחלק מאירועי הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה מתקיים גם אירוע אקדמי Biennale Architectural Sessions  בו משתתפים בתי ספר נבחרים לארכיטקטורה מכל העולם השנה בנושא: Common Ground.
זו הפעם הראשונה שהוזמנה קבוצה מבצלאל לקחת חלק באירוע כזה. עד היום טרם השתתף כל בית ספר לאדריכלות מהארץ באירוע זה.
המחלקה לארכיטקטורה מציגה את עבודות סטודיו על דרכים לבניית עולם:  עדשות אוטוביוגרפיות, מנחות : אדר' נילי רננה-חר"ג וד"ר טליה טריינין אסיסטנט: אדר' ערן מאירסון.
האירוע כולל הרצאות, דיון על פרויקטים נבחרים, הקרנת סרט והצגת עבודות הסטודנטים הכוללות עבודות תכנון וכתיבה.

העבודות יוצגו ב תאריך 07 באוקטובר בין השעות 1400-1800:
 Biennale Venice_Arsenale_Giardini_Bartolini Room F           

לאתר הביאנלה

לצפיה בעבודות סטודנטים שיוצגו בביאנלה

למידע נוסף

לסדר יום

עדשה היא מכשיר דרכו אנו מביטים על מנת לבחון מרחבים שמעבר לטווח הראייה המיידי, המאפשר העצמת החלל העצמי המצומצם (circumscribed)  לאופק רחב מימדים.

בסטודיו זה התבקשו הסטודנטים להשתמש במדיום הוויזואלי להבעת הזיכרונות האוטוביוגרפיים המשמעותיים שלהם באופן שיוכלו לעורר עניין אצל האחר.  עדשות אוטוביוגרפיות שימשו ככלי ניתוחי באמצעותו דמיינו והמציאו, בו זמנית, את המרחב האדריכלי.

אוטוביוגרפיות, יומנים, ספרי זכרונות, הינם ז'נרים המשתקפים דרך הסתכלות על אירועים היסטוריים ו/או אישיים ועל דמויות המשחקות תפקיד חשוב בתפיסת העצמי. המציאות הסובייקטיבית הופכת לכלי ביטוי של יוצרה, אשר אינו מחויב לעובדות היסטוריות.  הדיון האדריכלי נעשה באמצעות עדשות כירורגיות ששימשו ככלי לשיקוף עצמי וכאמצעי ליצירת סיפורים אישיים אמיתיים או פיקטיביים, על מנת להבין אירועים ודרכי פעולה בעולמו האישי של הסטודנט.  בסטודיו נדונו נושאים אלו באופן מרחבי, תוך בחינה של העברת עוצמת הזכרון ביחס לאירוע האמיתי.


האטימולוגיה של המונח tecton מכילה בו זמנית את תפקידם של הבנאי והמשורר. הסטודיו הווה ניסוי והתנסות אינטרדיסציפלינרית, והתווה אנלוגיה בין ארכיטקטורה לכתיבה כדרכים לבניית עולמות (world-making). נדונו בו מושגי יסוד המשותפים לשתי הדיסציפלינות (טופוס, מטאפורה, סימטריה, מצלול, מקצב, הנשגב, היפה והציורי ועוד).
ההדהוד והמתח שבין ארכיטקטורה לשירה התוו מרחב טעון המאפשר הליך יצירה ייחודי. ההתבוננות דרך עדשה ביפוקאלית (bifocal) זו מחוללת הזרה והעשרה של האני במהלך העשייה הארכיטקטונית. העצמת האני בדרך זו מאפשרת יציאה אל האחר.

טקטיקת עיצוב זו עודדה בחינת ערכים ומוסכמות חברתיות תוך ניתוח ביקורתי של התרבויות המגוונות המרכיבות את החברה שלנו. הסטודיו מקדם דיאלוג יצירתי בין סטודנטים נוצרים, מוסלמים ויהודים. לאחר שחילצו מרחב דרך העדשה האוטוביוגרפית, התבקשו הסטודנטים לבצע התערבות באתר לאורך חומות העיר העתיקה בירושלים. המיקום הטעון דרש להגיב לאתגר שמציב אתר מרובד קונפליקטים כשטח פיזי משותף אותו יש לחלוק.
היכולת ליצור חלל משמעותי בנויה על הנגיעה בנושאים אישיים משמעותיים ולעיתים כואבים, המקבלים ביטוי פיזי אוניברסלי ומזמינים את האחר לבקר ולחוות אותם, ולהרגיש בהם מרחב טעון.

אדר' נילי רננה-חר"ג וד"ר טליה טריינין