חדשות ואירועים

 <  > 
אבגדהוש
       
       
       
       
       
       

אירוע

אורח התוכנית התואר השני באמנות (MFA): ג'וזף דדון :

(02.1.2011, 18:30, בצלאל תל אביב, סלמה 60 קומה שלישית, )

בצלאל אקדמיה לאמנות
תוכנית התואר השני באמנות  (MFA) מארחת את:

ג'וזף דדון :  פרויקט אופקים* 
מפגש ושיחה עם האמן

יום ראשון , 2 בינואר 2011 בשעה 18:30
בצלאל תל אביב, סלמה 60 קומה שלישית
הכניסה חופשית.

יוסף ז'וזף דדון

דדון, צלם, אמן וידיאו ובמאי שהציג בעבר עבודות בתחומי מדיה מגוונים: צילום, מיצב ווידיאו, עוסק בשנים האחרונות במדיום הקולנועי. הוא הבמאי הישראלי הראשון שמוזיאון הלובר שיתף איתו פעולה ואפשר לו לצלם בין כתליו.  סרטיו של ז'וזף דדון הם אודיסיאה מתמשכת בין מחוזות מנטאליים וגיאוגרפיים שונים בישראל ובאירופה, בין נופי ילדות באופקים לנופים באגן הים התיכון, בין נופי מדבר דרומיים בנגב למחוזות קדושה ומיסטיקה, ובין מזרח למערב.

ז'וזף דדון, תושב אופקים, עלה לארץ עם אמו ב1981  בגיל חמש מעיר הולדתו ניס בצרפת. המעבר לעיירת הפיתוח הדרומית וחוויותיו כנער ישיבה בודד בנוף מדברי זנוח, הותירו עקבות הניכרים ביצירתו המשלבת בין הגות היסטורית - תרבותית לאמירה אישית.

ב2008 - שנה לפני מותה של אימו החליט ז'וזף דדון לחזור לאופקים לתקופה של חמש שנים על מנת לשוב ולעסוק באופקים העיר. חיים הרחק ממרכזי הערים בישראל או בעולם, עם כמה עיסוקים שונים בחיי היום יום. יוזמה של פרויקט חברתי – תרבותי  "במדבר" עם בני ובנות נוער בצילום של סרט אודות המשמעויות הגאו-חברתיים פוליטים צבאיים של המקום. ובמישור האישי - אוטוביוגראפי תיעוד אילוסטרציה של חוויית הריק שמשתקפת דרך החללים הריקים של בית הקולנוע הנטוש והמפעלים הנטושים משנות השמונים. פעולות עם הטבע והאור המדבריים האופטימיים שבגבול העיר למול המציאות הקשה. קצוות הפריפריאליים של מדינת ישראל - כמיקרוקוסמוס לזהות הישראלית השבירה, למציאות ולחברה הישראלית המורכבת והשסועה המאופיינת במתח בין דת למדינה, קודש וחול, בתחושת חרדה ובאלימות גוברת כמו גם בפערים חברתיים וכלכליים. בשפתו הקולנועית הפואטית שאינה מתחמקת מנקיטת עמדה, שוזר דדון אג'נדה חברתית- אמנותית ומבקש לפרוץ את גבולות הפריפריה, להשמיע את קולה, לעמוד על המרקם התרבותי שלה, לתאר את הנוף האנושי האדריכלי והגיאוגרפי ולייצר דיון בפניה של החברה הישראלית והתרבות המתהווה בה. פרויקט "במדבר" הוא יצירה אישית בעלת ממד חברתי השואבת את מקורותיה מהמציאות ומהתרבות המקומית.


* אופקים I 2010 | 14:47 | סאונד | ערוץ אחד |צילום HD

הסרט אופקים הינו חלק מפרויקט במדבר, שיזם יוסף ז'וזף דדון בשנת  2008, להעצמה תרבותית וחברתית באופקים. הפרויקט משלב את הקהילה המקומית באופקים בתחום האמנות במדיומים שונים : בימוי, משחק, וצילום.
מרכז הסרט, עומדת חבורת נערים ונערות. החבורה עומדת ללא תנועה במפעל נטוש באופקים.  הם יוצאים אל נופים ואתרים שונים הצמודים לאופקים : שדות חקלאות קיבוצית, בסיסי חצרים וצאלים, והמדבר. הם צועדים עם הטיל במה שנראה כצעידה סיזיפית ללא תכלית וללא סוף 
 
ביצירה זו, מבקש דדון לשרטט דיוקן תרבותי – חברתי של מעמד הפועלים בהוויה העכשווית, דרך סיפורה של אופקים, עיירה בקצוות הפריפריאליים של מדינת ישראל - מיקרוקוסמוס לזהות הישראלית השבירה, ולתמונת המציאות המורכבת של חיים במרחב מאוים. לופ פרונטאלי בן קצה הפריפריה והאופק המדברי.

הסרט צולם בין היתר, בבניין מפעל 'אופ-אר' הנטוש (אופקים-ארגנטינה), מפעל טכסטיל אשר תוכנן על ידי האדריכל רודולף טרוסטלר ונפתח רשמית על ידי שר המסחר והתעשייה פנחס ספיר בשנת 1961.  קריסתו של המפעל שנסגר בשנת 1986, סימנה את שקיעתה הכלכלית של העיר מוכת האבטלה.

השחקנים בסרט, נערים ונערות תושבי אופקים, הנם דור שלישי למהגרי צפון אפריקה והודו, ודור שני לעולי ברית המועצות לשעבר.  בני פועלים ופועלות שחלקם עבדו במפעל אופ- אר.

קבוצת הצעירים עברה תהליך של חמישה חודשים, במהלכם השתתפו  בסיורים באזור הסובב את העיר, בסדנת הכנה להשתתפות בסרט עם יוסף ז'וזף דדון, במאסטר קלאס במשחק עם השחקנית אוולין הגואל, בסדנאות יוגה, בהרצאות, וסיורי תערוכות במוזאונים לאמנות עכשווית.

סרט זה נוצר מתוך ההכרה בחשיבות הנוף התרבותי של הדרום בהיבטים חברתיים, סביבתיים ובהנכחת הזהות והתרבות המקומיות במרחב התרבות הישראלי.

הפקת הפרויקט באופקים, בשיתוף עם תושבי העיר, כרוכה בחזון תרבותי הדוגל בקיומו של מרחב רב- תרבותי ובעיצוב חברה אשר אינה מתנכרת למקורותיה, לגווניה השונים ואינה מצמצמת עצמה להווה ולזרם דומיננטי.