03.4.20
תכנית אקדמית > תואר ראשון > אמנות > גלריה ועבודות בוגרים

אמנות: גלריה ועבודות בוגרים

ע"ש בלנש ורומי שפירו

אמנות, תערוכות גמר 2013
אייל מולצ'נסקי, סאונד פעיל - תערוכת גמר
, 2013, בוגר/ת 2013, אמנות

Activist Sound

פורמט: סאונד בפורמט MP3. אורך: 30:31 דקות.       להאזנה
מנחה: נחום טבת, עידו בר-אל, אלי פטל, טליה קינן
972528429908+
molchansky.eyal@gmail.com

סאונד פעיל / אייל מולצ'נסקי
השעה 8:00 בבוקר, אני יושב לבד בטרנזיט עם הרגליים על המושב לצידי, עצרנו בכפר א-טוואני
שבדרום הר חברון. אפשר להרגיש את העצבנות שמדגדגת את קצות האצבעות ברגעי המנוחה
האחרונים לפני עוד יום של פעילות.
שאר החברים והחברות יושבים בחוץ, מעשנים סיגריה עם תה. המחברת על הברכיים ואני
מנסה לשרטט את הטקסט שילווה את תערוכת הבוגרים שלי בבצלאל, משימה לא פשוטה, איך
לנסח עולם שלם של שאלות ואידיאולוגיות אל תוך דף אחד קטן שיעמוד לו ליד עמדות
ההשמעה של עבודת הסאונד שלי.
עולה בי השאלה מה זה אמנות בחברה הספציפית שבה אנחנו חיים, אולי חייו הפרטיים של
האמן, ואולי בעצם פילוסופיה פנים אמנותית שיודעת לדבר רק על עצמה, או שבכלל היא
אמורה להוות מראה חברתית שמספרת על החיים שלנו למען תיעוד כלשהו לעתיד?
מדי פעם עולה בי השאלה האם בכלל ניתן לעשות אמנות בחברה כובשת ואם כן מה היא
אמורה להציג?
ובמידה והאמנות אמורה להוות מראה חברתית האם אמנות שמדברת רק על עצמה, או אמנות
שמדברת רק על צורה בחלל, כשהיא באה מתוך חברה כובשת, היא בעצם אמנות מגוייסת של
הכיבוש, שנועדה למחוק את הכיבוש מההיסטוריה על ידי הסרת השתקפות הכיבוש מאותה
מראה חברתית?
אני שומע שמתחילים להתחלק לקבוצות פעילות וסוגר את המחברת על העיפרון, מכניס אותם
לתיק, הגיע הזמן לזוז, עצירה ראשונה היום באום אל אראייס, שם אנחנו מנסים להגיע עם
חקלאים פלסטינים אל האדמות שלהם שנמצאות מתחת למאחז הבלתי חוקי מצפה יאיר.
בשטח עצמו מג"בניק מעכב אותי בחשד להפרת הרחקה מהאיזור. אחרי שהוא בודק אותי מול
המסוף הוא אומר לי שאני מעוכב מכיוון שיש נגדי זימון למשפט במשטרת מוריה. בינתיים הוא
מנסה להסביר לי למה אני בוגד. שעה וחצי עוברת והזימון שלי מגיע לשטח, עליו כתוב “זימון
להוצאה לפועל”, אין לי מושג מאיפה זה צץ, מקווה שזו טעות, אבל החרדה כבר שם.
עוברת עוד חצי שעה ומתנחל חמוש צועק עלינו ליד סוסיא, במקביל אני שומע שבאום אל חיר
עצרו שני פלסטינים וארבע חברים פעילים.
בערב אחרי יום ארוך אני מתיישב בבית על המחשב ומקליד את הטקסט, בין חרדה מהוצאה
לפועל וזכרונות מאלימות מג"ב וחיילים, וחושב על קירות האקדמיה הסגורים ושותקים, שם
אותו מבנה יושב על אדמה כבושה, ובתוכו ללא תשובה ברורה דבר שנקרא אמנות.

אייל מולצ'נסקי
בוגר/ת 2013
סאונד פעיל - תערוכת גמר
2013