25.10.20
תכנית אקדמית > תואר ראשון > ארכיטקטורה > גלריה ועבודות בוגרים

ארכיטקטורה: גלריה ועבודות בוגרים

ע"ש ג'ק ד. ווילר

ארכיטקטורה: עבודות גמר 2018 - טעימות
אור רג'ואן, ללא שם
, 2018, בוגר/ת 2018, ארכיטקטורה


יוניט : הים התיכון
מנחים: ד"ר אדר׳ יוסי קליין , אדר׳ אחמד חארוף

תולדות אגן הים התיכון הם עימות מתמשך על הגמוניה פוליטית, על שליטה תרבותית ועל אימפריאליזם כלכלי. כיום, אף לא רבב של סלע בים הדרומי יכול להשאר פתוח, אף לא עמק מרוחק אחד, אף לא הירח וכוכבי הלכת. זוהי ״סגירת המפה״ - פיסת האדמה האחרונה ללא תביעת בעלות מצד מדינת לאום נאכלה כליל. קידושה של כנופייתיות טריטוריאלית - שהרי אין ולו סנטימטר מרובע אחד של כדור הארץ החופשי ממשטור וממיסוי.

אורבניות  שלוחת רסן ופוליטיקה כוחנית מביאות להרס שיטתי של הנוף ויוצרות מרקם חיים יומיומי בלתי נסבל, ציני ומושחת אשר מופקד בידיהם של ראשים נבובים ומוחות חרא. במקום להתמודד עם אפסותם, צרותיהם, עמלם ורעתם של החיים, נשאר האדם בודד ומשתעמם, חייו מתישים את כוחו. מצב של ריק של משמעות אשר אליו חודרים כוחות פוליטיים וכלכליים. שלילת הטבע והיופי למען ההיסטוריה על ידי ניתוק האדם מכח תאוותו, מהספק, מהאושר, מההמצאה הייחודית היא האסון היומיומי אותו אנו חיים.

האם נדונו לעולם לא לעמוד, ולו לרגע אחד על פיסת אדמה שרק החופש שולט בה? עניינו של הפרויקט הוא הרצון לחירות והאמונה ביכולת הפעולה והיצירה של האדם, גם כשהוא מסובך ולכאורה לכוד בסבך רשתות הכח של המדינה והממסדים הגדולים. מחוז חפץ, מעבר לגבול, מדינת הטבע, המשמרת תמידית את רוח הספר, המציעה מרחבים פתוחים.
ההתמקמות במחצבה עלתה מתוך חיפוש של מרחב בעל פוטנציאל לפרוח כאזור אוטונומי, פתוח יחסית, אולי בעקבות הזנחה מצד המדינה. טריטוריה חסרה במקום של סכסוך על יחידות שטח, אדמה לא אדמה במציאות של נוף הולך ונעלם, מקום שמאפשר גישה בין לאומית מכיוונים מנוגדים, מרחב תחום מבלי שיהיה צורך בחומות, אפשרות להוספה של טבע במקום גריעה שלה.

זהו מקום ״אוטופי״ רק במובן שהוא מדמה התעצמות של חיי היומיום, של אפשרות לפנאי וליצירה, אך הוא לא יכול להיות אוטופי במובן הממשי של המילה, שומקום או מקום-לא מקום. הוא  אמיתי, נמצא היכן שהוא, שוכן בצומת של כוחות רבים, מעין נקודת כח פגאנית המצוייה בהצטלבות קווים מסתוריים. מרחב של היראות חבויה. טקטיקה של היעלמות.
הוא העצמה, עודפות יתר, חיים המתקיימים בלחיות ולא רק בלשרוד. הוא אינו מטריד עצמו יתר על המידה במה ש״היה״ או במה ש״יהיה״ אלא מעוניין בתוצאות, בהתקפות מוצלחות על הקונצנזוס המרחבי, בפריצת דרך לחיים יותר אינטנסיביים ושופעים. נסיון לרה קונסטרוקציה מהותנית של פיסה מהמרחב הישראלי, אשר חותר תחת המונוליטיות המרחבית הישראלית.

אור רג'ואן
בוגר/ת 2018
ללא שם
2018