21.10.19
תכנית אקדמית > תואר ראשון > אמנות > גלריה ועבודות בוגרים

אמנות: גלריה ועבודות בוגרים

ע"ש בלנש ורומי שפירו

אמנות, תערוכות גמר 2019
מיכאל בק, בין האדם למקום
, 2019, שנה ד', אמנות

www.beckmichael.com

michaelbeck.art@gmail.com 

michael_beck1 אינסטגרם

מיכאל בק יוצר בקוד מינימליסטי, רדוקטיבי ומצומצם. בעזרת ההפחתה מתקבלים דימויים שמייצגים אירוע בצפיפות גבוהה מאוד. ההקפאה של רגעים פרטיקולריים לכדי ייצוגים מופשטים ואוניברסליים יוצרת מתח בין האינטנסיביות של הרגע שנלכד לבין התחושה שזהו ״זמן ריק״, זמן שלכאורה לא קורה בו דבר.
 
בעבודות ישנן עקבות של נוכחות הצצות מבעד להיעלמות ולאלם, עקבות שקוראות לצופה להתמסר לאלמנטים הזמניים, לאריג, למסת החומר, לצפיפות הרגש. מה שנראה במבט ראשון כעיסוק באסתטיקה על גבול העיצוב או בהלך רוח פורמליסטי-מינימליסטי, מסתבר כקונקרטי, פרטיקולרי ואישי עד מאוד.
 
בחלל מוצב פטיפון המנגן מוזיקה שמיכאל מבצע עם חבריו. ואולם, הצלילים בוקעים מעבודה אחרת, מעין ציור מינימליסטי המוצב באזור אחר בחלל. על קיר אחר נגלָה הדפס של אותו התקליט. חוויית ההאזנה למוזיקה, המסמנת בידע הקולקטיבי תחושות של קרבה ואחדות, מוצעת אפוא בחלל גם כטומנת בחובה בדידות ופירוד.
 
באופן דומה ניתן לקרוא את הקיר שעליו חלקות בד מרובות ומסודרות למשעי; מרחבי העמק (יזרעאל) מלאי הפאתוס הנחרשים ברגליו של מיכאל כמו משתכפלים ומתארגנים מנגד כיחידות עצמאיות, בודדות, כעין עשרות עיניים המשקיפות אל אפשרות של הרמוניה בין האמן לבין כור מחצבתו. לצופה מהצד, שאיננו אינטימי עם חוויות העמק של מיכאל, נדמה כאילו צעידתו אקראית, מהכא להתם. אך החפצים השזורים בחלל מזכירים לנו שהמסע איננו מקרי: המיטה השבורה, הילד המוקסם מן האבן, חניתות הזכוכית המסמנות כיוון; ספק אסופת חפצים שלוקטו במסע, ספק הזמנה – תביעה? – לעבר הצופים לצאת אף הם לשוטטות.

מיכאל בק
שנה ד'
בין האדם למקום
2019