חדשה

בריחות ומחשבות על בריחה - קול קורא להגשת הצעות לכנס במחלקה לאמנות

(21.2.2017)


מועד אחרון להגשת הצעות - 17.3.2017

בשנה האחרונה נפתחו בישראל מאות "חדרי בריחה", רובם בתל אביב. זהו משחק חברתי שמקורו ביפן ובמשחקי מחשב. במהלך המשחק ננעלת קבוצת אנשים  בחדר ובעזרת רמזים ופתרון חידות נדרשת להיחלץ מהחדר בתוך זמן קצוב.
האם זהו מקרה שחדרי בריחה הם כה אופנתיים כיום?
יחסה של התרבות המערבית לבורחים אינו אחיד. לבריחה כדרך פעולה הננקטת על ידי אנשים פרטיים המצויים במצוקה יצא שם רע. היא נתפסת כפעולה תבוסנית שמקורה בחולשה בכניעה, בחוסר רצון להתמודד עם המציאות, או כפעולה המבטאת מרידה אינפנטילית בסמכות. "אסקפיזם" הוא כינוי לתכונה הנתפסת כמגונה. אסקפיסט הוא מי שלא מסוגל להתמודד עם קשיי היומיום ובוחר להימלט למחוזות קלים ומענגים. גם הימנעות מפוליטיקה ומאקטואליה עלולה להיחשב לאסקפיזם. על אחת כמה וכמה שימוש באלכוהול או בסמים שצריכתם התכופה מאפשרת לחמוק מהמציאות וממכאוביה.
מנגד, המלטות אנשים מבתי כלא או מאזורי קרבות אסונות טבע ורעב מתקבלת וזוכה בהבנה ואף נחשבת להרואית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגלי בריחה המוניים מאזורי מלחמה במזרח התיכון. אלה מאיימים לשנות את הרקמה הדמוגרפית בחצי הכדור המערבי. הבורחים מקבלים מעמד של פליטים (במקרה הטוב) וזוכים לתמיכה והגנה במקומות הקליטה שלהם. כך גם בריחה מפני משטרים אפלים ודכאניים נתפשת  כהכרחית. למשל  בריחתם של האמנים ואנשי הרוח מגרמניה ערב מלחמת העולם השניה אינה נתפשת היום כביטוי לחולשה או חוסר רצון להתמודד עם המשטר הנאצי. למעשה אלה שברחו נהנים מהילה: הם ידעו לקרוא את תמונת המציאות, ראו את הנולד ופעלו בדרך הטובה ביותר.
במבט בוחן מתברר שחלק ניכר ממעשינו קשור בבריחה כזו או אחרת. כילדים או מתבגרים  אנחנו בורחים מהבית, כמבוגרים אנחנו בורחים לניו יורק או לברלין, בורחים ממקומות עבודה, ("בריחת מוחות"), בורחים מקשרי נישואין ומקרובי משפחה. אנחנו בורחים מן העיר אל הכפר וההיפך, אנחנו בורחים מאחריות ("אהוד ברח") ומעימותים, בורחים מהחוק וממס הכנסה מחובות ומנושים. רבים מאלה שלא מסכימים עם דעתנו טוענים שאנו בורחים מהמציאות.
מה יחשב לבריחה מבוהלת ופחדנית ומה לפעולה תבונית הלוקחת בחשבון זהיר ומחושב תנאים וסיכויים ומגדירה את הבריחה כפעולה הכרחית ובלתי נמנעת?
האם מותר ואולי רצוי לברוח? מהו העיתוי הנכון לבריחה? איך מתכננים ומבצעים בריחה? האם בריחה היא אקט מוסרי?
הכנס על הבריחה כאקט אישי או קולקטיבי מבקש לבחון את פעולת הבריחה במבט חוצה יבשות וזמנים וכזה שאינו נגוע בדעות קדומות. האם הבריחה היא אקט לגיטימי ואף הרואי או שבריחה תיחשב תמיד לפעולה פחדנית שיאה רק  לחלשי אופי ולמוגי לב.
הכנס מבקש לבדוק את אקט הבריחה בהיסטוריה, כיצד אקטים של בריחה מתוארים ומטופלים  באמצעי ביטוי שונים, כספרות, קולנוע, ציור וידיאו ארט וכו'. סוגים שונים של בריחה ואת מעמדו של אקט הבריחה הפרטי או הקיבוצי.
נושאים רלבנטיים לדיון יכולים להיות: ז'אנר סרטי בריחה (מבתי כלא או מחנות מעצר).סדרות טלויזיה וריאליטי על בריחה. מתקני כליאה ובריחות מפורסמות, בריחות המונים מאזורי מלחמה. פליטות. נדידת עמים. בריחה מהזדקנות וממוות. שימוש באלכוהול ובסמים קשים. מציאות וירטואלית כאמצעי בריחה מהמציאות. נוסטלגיה כבריחה. תיירות כבריחה והאקזוטי כמקום מפלט מהתרבות המערבית[גוגן ברח?]. התאבדות כבריחה. בידור המונים. תרבות אסקפיסטית. לברוח מהבית ו\או המשפחה. הימורים. הבריחה כנסיגה וכבגידה. בריחה משדה הקרב. סיפורי בריחה מפורסמים. בריחת מוחות. דרכונים זרים, ברלין וכו'.

הכנס יתקיים במחלקה לאמנות בצלאל הר הצופים ב-17.5
הצעות יש לשלוח ל:    art.hod@bezalel.ac.il
טל. לבירורים: יצחק ליבנה  0524877558 או  אלי פטל 0543972091