חדשה

קול קורא להגשת הצעות לכנס של המחלקה לאמנויות המסך - קולנוע מורחב ונארטיבים חדשים

(09.1.2018)

Expanded cinema and new narratives


קול קורא ליום עיון - המחלקה לאמנויות המסך בצלאל
מאז הופעתו של הוידאו ככלי בשדה האמנות בשלהי שנות השישים, הוא נתפס כמדיה היברידית. פסלים, אמני פרפורמנס, פעילים חברתיים ואנשי טלויזיה מצאו בוידאו כלי ביטוי שאפשר לפתח, לקדם ולהרחיב בעזרתו את גבולות המדיות הנזכרות ואת שפת האמנות. בשנותיו הראשונות היה הוידאו בחזית תרבות הנגד, בביקורת ובבחינה תרבותית-חברתית ומצא את מרחבי התצוגה שלו בחללים אלטרנטיבים, גופי שידור קהילתיים וגלריות חוץ ממסדיות.
כניסת הוידאו אל הזרם המרכזי של ממסד האמנות התרחשה בשנות ה90. קתרין אלבס, אוצרת ואמנית וידאו ,מציינת בסיפרה ""Video art –a guided tour, שלוש סיבות עיקריות לשינוי:
1. הופעת כלי יצירה טכנולוגיים באיכות גבוהה , זמינים ונגישים. כלים כגון ציוד צילום המאפשר גם צילום וידאו, איכות דימויים גבוהה וחדרי עריכה ופוסט משוכללים ונגישים לכל.
2. הופעת דור יוצרים שצמח אל תוך אמנות וידאו מבוססת וגדל על טלויזיה רב ערוצית , דור שמקבל את רעיון הסימולקרה כמצב קיים.
3. הופעת הכסף הגדול בשדה הוידאו, מה שאפשר יצירת הפקות בסדר גודל קולנועי והעלה את ערכו כמוצר צריכה.
יחד עם זאת, לאורך כל ארבעת העשורים הראשונים לחייו, עיסוקו של הוידאו בקולנוע היה מינורי.
בין אם בשל איכות הדימויים, העדר התקציבים או בשל היות הוידאו כלי לביקורת חברתית, תרבותית ופוליטית, הקולנוע היה בגדר נוכח-נפקד בשיח הוידאו ארט.
תחילתו של השינוי היתה דווקא מצד הקולנוע. סרטים כגון אחות קטנה (1995, רוברט יאן וסטדיק) גומו (1997, הרמוני קורין) ופרוייקט המכשפה מבלייר (1999, מייריק וסאנשז) התוו את הדרך והחלו להשתמש בוידאו ככלי הצילום העיקרי שלהם. בסרטים אלה הוידאו שימש לא רק ככלי טכני גם כתוכן וסמן תרבותי חברתי. סמן המעיד יותר מכל על הפיכתו של הוידאו לכלי המנגיש יצירת דימויים בתנועה, קולנועיים וטלויזיוניים לכל.
תהליך הפוך ביחס שבין קולנוע לוידאו החל רק בשנים האחרונות.
הוידאו החל להשתמש בקולנוע בדרכים מגוונות. שימוש בערכי הפקה קולנועיים, בשפה ויזואלית של בימוי ועריכה, שימוש בתסריט מובנה שחקנים מקצועיים, שילוב שפה וכלי הפקה אנימטורים. יתרה מכך, האפשרויות הטכנולוגיות סללו נתיב ואיפשרו ליישום מעשי של ספרו של ג'ין יאנגבלאד – קולנוע מורח (Gene Youngblood- Expanded cinema). הוידאו/ קולנוע החל לחרוג מבית הפולחן של אולם הקולנוע ונפרס כנרטיב על פני מסכים מרובים. הקולנוע החל משרת את שדה הוידאו.

יום העיון של המחלקה לאמנויות המסך יבקש לבחון את מערכת היחסים של קולנוע ווידאו בשנים האחרונות ואת משמעות השינוי וההתפתחות שחלו בשדה הוידאו דרך היבטים טכנולוגיים, תוכניים ורעיוניים. אנו פונים ל א/נשות תאוריה, אוצרות/ים ואמניות/ים  להגיש הצעות להרצאות סביב נושאים הבאים, או כל נושא שנראה לפונה רלוונטי לכנס:
• ערכי הפקה כתוכן בעבודות וידאו
• שינויים בתפיסת הנרטיב באמנות
• טשטוש הגבולות שבין הסרט הקצר לוידאו ארט.
• הרחבת דרכי התצוגה לוידאו הקולנועי
• מקרי מבחן – הצגת אמן / יצירה רלוונטיים
• הנרטיב הקולנועי בוידאו ארט כדרך לביטוי אישי
• אנימציה כקולנוע מורחב
נשמח לקבל הצעות הכוללות -תקציר להרצאות בנות 15-20 דק', פרטי התקשרות ותקציר קורות חיים עד לתאריך 10/02/2018
את החומר יש לשלוח למחלקה לאמנויות המסך, בצלאל, למייל: conference.sba@gmail.com
נא לציין בכותרת המייל- כנס אמנויות המסך

בברכה,
צוות ההיגוי
שרון בלבן, אסף אשרי, רונן לייבמן