חדשה

קול קורא – גיליון השקה חקר הוויזואליזציה של השואה

(29.4.2019)

הגליון השמיני של כתב העת "בצלאל". הגשת הצעות עד 15.5.2019

קובץ להדפסה

"מרבית האנשים אינם שואבים את הידע שלהם על הרייך השלישי ועל פשעי הנאצים נגד היהודים לא מתוך מחקריהם של היסטוריונים, אלא מתוך יצירותיהם של סופרים, במאים, מחזאים, משוררים, מחברים ומפיקי תכניות טלוויזיה, מוצגים מוזיאונים, עיתונים ומגזינים פופולריים, אתרי אינטרנט, נאומים והופעות טקסיות של אישים פוליטיים ואנשי ציבור אחרים" (אלווין רוזנפלד, "קץ השואה").
דברים אלו, המנסחים בצורה קולעת את מערכת עיצוב תודעת השואה בימינו, מזמינים בחינה מעמיקה יותר, של המציאות בה עיקר הידיעה על אודות התרחשותה של השואה ועיקר הידע על תולדותיה, אינו נרכש באמצעות צריכה של תוצרי המחקר ההיסטורי, אלא הוא מגיע מיצירות אמנותיות ומפעלים תקשורתיים, המשמשים כבבואה פופולרית למאורעות השואה.
הגיליון השמיני של כתב העת "בצלאל" מבקש להתמקד בכך באמצעות הצגת מחקרים שישרטטו ואפיינו את הוויזואליזציה של השואה המופיעה באמצעות מבעים תרבותיים, כגון: סרטים, מונומנטים, ספרי קומיקס, יצירות אמנות וכדומה.
הגיליון מבקש לייחד זירה אקדמית אשר תאתגר  את המחקר המקובל על יצירות האמנות והתרבות העוסקות בשואה, ולדון בהם שלא מנקודת מבט היסטורית-אמנותית, אלא חזותית. דהיינו, שהחקירה המוצעת אינה ביטוי של מחקר היסטורי על האופן בו מיוצגת השואה באמנות על שלל פניה, ולא על הצגה היסטורית של הסיבות והנסיבות התרבותיות הקשורות במדיום או ביצירה, אלא על בחינת האופן בו האופי החזותי משמש ככלי לעיצוב תודעת השואה הציבורית ואת התפיסה ההיסטורית.

הגיליון מבקש לדון בכל אלו באמצעות הסוגיות הבאות:

1.     האופנים בהם מתבצע תהליך ההעברה והעיבוד של השואה ממרחב המחקר ההיסטורי או ממסגרת היצירה האמנותית החוצה לכדי מקור ידע זמין ונגיש המעצב את תודעת השואה.
2.     בחינה וניתוח של יצירות חזותיות נבחרות, המשמשות בפועל כמקור לרכישת ידע היסטורי משמעותי על אודות השואה.
3.     האופן בו ייצוג חזותי של מאורע, תופעה, רעיון, אתר או דמות הקשורים בתולדות השואה, משמש בפועל כאמצעי לרכישה או הפצה של ידע היסטורי על אודות השואה.
4.     מעמדה ותרומתה של העדות החזותית, האנושית או הדוממת, לתהליך יצירת תודעת שואה.
5.     ניתוח מתחים הנפערים בין המחקר ההיסטורי לאופן הייצוג החזותי בפועל של השואה.
6.     מקומם של מוסדות, גופים ואמצעי תקשורת בתהליך הטמעתן, הפצתן וקביעתן של יצירות חזותיות כמייצגות נאמנות של המציאות ההיסטורית.
7.     בחינת מעמדו של ההיסטוריון ומקומו של היוצר ומה שביניהם, בהליך עיצוב תודעת השואה.
8.     ניתוח לקסיקלי -  מונחים שישמשו את אבני היסוד של שפה מקצועית חדשה שתכלול ביטויים שיסייעו להגדיר ולאפיין את הפער בין המאורע ההיסטורי לסיפור הפופולרי ואת התהליך הקשור בין שני קטבים אלו.

את ההצעות יש לשלוח לכתובת: ht2@bezalel.ac.il
המועד האחרון להגשת ההצעות הוא: 15/5/2019