עברית / English


עוד מימי קדם, מאגרי מים היוו מוקדי משיכה, מקומות מפגש, מרגוע ומשחק עבור בני האדם, כמו גם עבור מינים אחרים בטבע. עם התפתחות החברה והתרבות האנושית, התגבשו אינספור מנהגים ומסורות סביב המים, מולקולה פשוטה ונפוצה ויחד עם זאת חומר הנושא עמו משמעויות רוחניות וסמליות רבות.

במקומותינו, מאגרי מים מילאו תפקיד חברתי חשוב בהיסטוריה של העם היהודי בעולם העתיק כפי שניתן ללמוד מסיפורי המקרא. באר מפורסמת אחת היא זו שעל שפתה נשק יעקב לרחל, לאחר שהשקה את צאנו של אביה, לבן. באר מוכרת נוספת היא זו של מרים, אשר על פי האמונה סיפקה באורח נסי מים לבני ישראל לאורך מסעם במדבר. לפני כניסת בני ישראל לארץ מצאה מרים את מותה, והאגדה מספרת כי הבאר הפכה לים כנרת, מקור המים העיקרי בישראל של היום.

במהלך המאה ה-20, במקביל להתרחבות ההתיישבות הציונית, נבנו באיזורים כפריים ועירוניים בישראל מגדלי מים רבים. חומרי הבניה של המגדלים, כמו גם סגנון עיצובם, שיקפו את הקידמה הטכנולוגית ואת רוח התקופה. מרבית העיצובים הפשוטים, ששאבו את השראתם מערכי המודרניזם, עולים בקנה אחד עם רוחה של הציונות, אשר הטיפה לוותר על ערכי העולם הישן וליצור עולם חדש בארץ ישראל. מיקומו המרכזי של מגדל המים בנוף היישוב הפך את המבנים הללו, ששימשו כווסתי לחץ מים ונקודות תצפית ושמירה, לסמלים של ההתיישבות, למוקדי מפגש והתרחשות ציבורית.

בדומה למגדל פעמונים של כנסייה או מינארט הצמוד למסגד, מגדל המים תפקד בישוב היהודי כסמן למרכז הקהילה וכשלט הנראה למרחוק ומצביע על הימצאותם של חיים. מגדלי המים צרובים עמוק בזכרון החזותי של מפעל ההתיישבות ודוגמאות לכך ניתן למצוא בכרזות, בולים וסמלים של רשויות מקומיות כמו פרדסיה, גבעת שמואל או רעננה, אשר עושות עד היום שימוש במגדל המים כאייקון תרבותי. מושג אודות מרכזיות המגדלים ברקמת החיים העירונית ניתן לקבל באמצעות סיפורם של ותיקי העיר ת"א על ערב חנוכה בדצמבר 1931, אז טיפסו חברי מקהלת מכבי האש על גג מגדל המים ברחוב המים (מזא"ה של היום), המבנה הגבוה ביותר בעיר בזמנו, והדליקו לעיני הקהל חנוכיית מתכת מרשימה. חנוכיה זו עודנה ניצבת שם היום, מחלידה לאיטה על הגג הרעוע.

במהלך השנים, איבדו רבים ממגדלי המים את ערכם הפונקציונאלי לטובת משאבות ממוכנות או בריכות מים בפאתי הערים. כמו כן, הבנייה לגובה הנפוצה בערים הביאה להסתרת המגדלים מעין. כתוצאה מכך, מרכזיותם של המגדלים מתפוגגת אל מחוץ לתודעה הציבורית. ממבנה שבעבר הזדקר כסמל מעניק חיים, נותר כעת שריד חסר תכלית המעוטר לעיתים באנטנות או שלטי פרסומת. מעטים הישובים שהכירו בחשיבות ההיסטורית והתרבותית של מגדלי המים וחידשו בעיקר את מעטפת המגדלים, לרוב מסיבות בטיחותיות. אולם מרבית המגדלים לא זכו ליחס הולם במרוצת השנים, וודאי שלא לבחינה מחודשת של מקומם בקהילה והפונקציה שהם יכולים למלא בישוב ישראלי מודרני.

במובן מסוים, התפוררות הבטון היצוק משקפת את התפוררות הערכים החברתיים שהובילו את דור המייסדים בעת ההיא - התיישבות, שיתופיות, עבודת כפיים ותחושת שליחות היסטורית. מבט חטוף על ישראל של היום מלמד שרבות ממטרותיה של תנועת ההתיישבות הציונית אכן הושגו בהצלחה, אולם עם השנים צצו ועלו בעיות ואתגרים חדשים. ואכן, אין ספק שאין זו האוטופיה שעמדה לנגד עיני רוחם של המתיישבים הראשונים.

תחרות עיצוב זו מבקשת להעניק הזדמנות להחייאת מגדלי המים במובן פיזי וסמלי ובאופן ההולם את סגנון החיים של ימינו. כל זאת, תוך התמקדות בשאלה – עתה, משהתיישבנו, אילו עוד סוגיות עלינו ליישב?


המאמרים הבאים לקוחים מתוך קטלוג התערוכה "מגדלי מים בישראל 1891-1993" בהוצאת הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת ת"א, בעריכת פרופ' מרדכי עומר.
משתתפי התחרות המעוניינים לרכוש את קטלוג התערוכה, אליו מצורף כרך צילומי מגדלי מים שצילם אברהם חי, זכאים ל-25% הנחה בפנייה לגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת ת"א. לפרטים – 03-6408860.


המגדל ומים כארכיטיפים / מרדכי עומר
טקסט קצר הנוגע בשאיפה האנושית לגעת בשמים באמצעות בניית מגדלים תוך חיבור הנושא לקשר ההדוק שבין האדם ובין המים כיסוד חיוני לקיום. שני המוטיבים הללו חוזרים במופעים שונים בתרבויות רבות ובינהן גם בתרבות היהודית המקראית. בכדי לקשר את הנושא להווה מוזכרות מספר נקודות ציון באמנות הפלסטית מן המאה ה-20 שמוקד עיסוקן במגדל כאובייקט בעל ערך אמנותי.

התפתחות מגדלי המים בארץ ישראל / רבקה נחמני שוסטרמן
מאמר זה סוקר תחנות חשובות בהיסטוריה של מגדלי המים בארץ ישראל, מימי העלייה הראשונה ועד שנות ה-90, בחלוקה ל-6 תקופות. המאמר בוחן את הגורמים שהובילו לבניית המגדלים באיזורים השונים בארץ, תוך בחינת מגמות עיקריות והתייחסות לאדריכלים, ליזמים, לארגונים שלקחו חלק בבנייה, לסגנון האדריכלי ולהיבטים חברתיים וקהילתיים שונים שהשפיעו על המגדלים והושפעו מהם. כחלק מהמחקר מוצגים מספר מגדלים נבחרים המייצגים באופן מיטבי כל אחת מהתקופות בהן נבנו. המאמר מורכב מ-20 עמודי טקסט בהם משולבים 10 צילומים היסטוריים.

מגדלי מים באמנות ובספרות הישראלית / מרדכי עומר
סקירה מקיפה אודות התייחסותם של יוצרים ישראלים בתחומי האמנות והספרות למגדלי מים כאובייקטים בעלי משמעות במרחב הישראלי. הטקסט מציג את יצירות האמנות בהקשרן ההיסטורי ומביא ציטוטים מכתביהם של כמה סופרים ישראלים מוכרים. המסמך בן 16 העמודים מכיל 3 עמודי טקסט ו-24 דימויים מעבודות נבחרות.

מגדלי מים במאה ה-19 וראשית המאה ה-20: בנייני תעשייה או אדריכלות אמנותית? / עדינה מאיר-מריל
הקידמה הטכנולוגית השפיעה רבות על חלוצי האדריכלות המודרנית בעולם והביאה להתפתחות גישה הרואה במבני תעשייה אסתטיקה ייחודית וראויה. דמויות בולטות כמו ג'וזף פקסטון, פטר ברנס והאנס פלציג, שתכננו מגדלי מים במהלך עבודתם כאדריכלים, מוזכרים בטקסט קצר זה לצד דמויות מוכרות אחרות שהובילו להתפתחות גישה פרו-טכנולוגית באדריכלות, המשפיעה על רבים גם בימינו.

מגדל המים בגראפיקה השימושית הארץ-ישראלית / דוד טרטקובר
מסמך זה מאגד 29 דימויים המייצגים את מקומו של מגדל המים בתרבות החזותית הארץ-ישראלית לפני ואחרי הקמת המדינה, בליווי הקדמה טקסטואלית קצרה. מכרזות של קק"ל והסוכנות היהודית, דרך עלוני פרסום של משרד התיירות ועד ספרי ילדים, מגדל המים צרוב בשפה הגרפית של אותה תקופה כמוטיב סמלי המאפיין את ההתיישבות היהודית בישראל.

מגדלי מים בבולאות הישראלית / יקי מולכו
עיצוב בולים אינו תחום מוגדר וברור כעיצוב תכנים גרפיים אחרים, אולם מתוקף רשמיותו של הבול, הוא נושא משמעות סמלית רבה. עבודת התמצות לה נדרש מעצב הבול מביאה ליצירת תכנים סטריאוטיפים פשוטים המייצגים במידה רבה את רוח התקופה. המסמך מכיל 2 עמודי טקסט ו-13 דימויים של מגדלי מים בבולאות הישראלית לאורך השנים.

מגדלי המים בנוף הזכרון: נגבה ויד-מרדכי / מעוז עזריהו
לאחר מלחמת העצמאות, מרכזיותם וסמליותם של שניים ממגדלי המים בישראל קיבלה נופך נוסף בעקבות פגיעות שספגו מפגזים מצריים. המגדלים המחוררים הפכו למצבות זכרון ולסמל למאבק – ולנצחון. המגדלים בנגבה וביד-מרדכי עודם עומדים כיום כאתרי הנצחה למיתוסים המקומיים. המאמר כולל 3 עמודי טקסט הסוקרים את סיפורם של המגדלים בליווי צילומים.