מערכת בצלאל | שיחה עם אדר׳ דניאלה סמיטס-פוסק, ראש התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני

מהם האתגרים המרכזיים בעיצוב המרחב העירוני היום? איך השילוב בין אדריכלות, עיצוב, סוציולוגיה וכלכלה יוצר פתרונות עירוניים חדשניים?

לקראת היום הפתוח המקוון לתואר שני בבצלאל, שוחחנו עם ראש התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני, אדר' דניאלה סמיטס-פוסק, על גישות יצירתיות לפתרון בעיות אורבניות, על המסלולים השונים ועל אפיקי התעסוקה ביום שאחרי התואר.

לאורך הקריירה שלך, את מחזיקה בתפקידים מובילים ומניעה תהליכים מהותיים. מתי הבנת שזה התחום שאת רוצה לעסוק בו? מה היה המסלול האישי שלך?

"אני חיה ונושמת עיצוב אורבני כל חיי. בוגרת תואר ראשון ושני בהנדסת בניין/אדריכלות מאוניברסיטת דלפט שבהולנד. כבר בתקופת הלימודים הבנתי שהמרחב הציבורי הוא התחום בו ארצה להתפתח, לאחר התנסות במספר משרדי אדריכלים התקבלתי כאדריכלית ומנהלת פרויקטים בעיריית דלפט וכשחזרתי לארץ, התקבלתי לעיריית תל אביב יפו כמתכננת בצוות מרכז באגף תכנון בנין עיר וב-2001 מוניתי לאדריכלית העיר. בתפקיד זה זכיתי לפתח את שפת המרחב הציבורי בעיר והייתי שותפה לשינוי דמותה ממרחב מוטה רכב פרטי לסביבה אנושית מוטת הולכי רגל, שבילי אופניים וטבע בעיר. ב-2008 עברתי לעיריית הרצליה כמהנדסת העיר, ב-2012 מוניתי למתכננת מחוז מרכז וב-2017 השלמתי מעגל כיו״ר הועדה המחוזית תל אביב. ב-2016 החלה לבעור בי התשוקה לחלוק ידע ולהעביר אותו לדור הבא. ההזדמנות לכך נוצרה בבצלאל בשיתוף פעולה פורה עם פרופ' אדר' אלס ורבקל - ראש בית הספר לארכיטקטורה, כשפרשתי מהמגזר הציבורי ב-2022 מוניתי לראש התואר השני לעיצוב אורבני."

יש פרויקט משמעותי עבורך במיוחד במסגרת עבודתך המקצועית?

"זכיתי להנחות ולוות אין ספור פרויקטים, רבים מהם בעלי אימפקט גם היום. אחד המשמעותיים שבהם הוא פרויקט רצועת החוף של תל אביב שהיתה בשנות ה-90 מקוטעת ומאופיינת במטרדים, פסולת, מתקני תשתית וחסימות רבות. מטרת הפרויקט הייתה לייצר רצף של חוף נגיש מבת-ים ועד הרצליה. כאדריכלית העיר ליוויתי והנחתי את פיתוח פארק מדרון יפו, נמל יפו, שיפוץ גן צ׳ארלס קלור, טיילת ובריכת גורדון, שיפוץ חוף מציצים, פיתוח נמל תל אביב ומרכז הירידים, טיילת החוף של חברת החשמל ושיפוץ חוף תל ברוך וחוף הצוק. לאחר עזיבתי הושלמה המלאכה - הדולפינריום פונה, הטיילת המרכזית שופצה, ולאחרונה נפתח הפארק החופי החדש בצפון מערב העיר. כמובן שכל פרויקט תוכנן ע״י אדריכלים נהדרים וביניהם: יעל מוריה, עליזה ברוידא ורות מעוז, גנית ואודי מייזליץ כסיף, אורנה אנג׳ל, ליאור לוינגר, אייל זיו, רמי גיל וצדיק אליקים חלקם מלמדים אצלנו בביה״ס לארכיטקטורה."

אחד המאפיינים הבולטים של הסטודנטים/ות שלנו הוא תחושת השליחות והרצון לייצר סביבה טובה יותר עבור כולנו, אלה הסטודנטים שאנחנו מחפשים, משוגעים לדבר שמאמינים שזה אפשרי וניתן.

כיצד התכנית מצליחה לשלב מגוון תחומים – אדריכלות, עיצוב, גיאוגרפיה, סוציולוגיה וכלכלה – בצורה שמאפשרת לסטודנטים/ות לפתח יכולות פתרון בעיות ממגוון זוויות?

"תכנית הלימודים חורטת על דגלה התמודדות עם 5 המשברים/אתגרים המלווים את חיינו ברמה מקומית וגלובלית והם: משבר האקלים, אתגרי הצפיפות, התשתיות, הקונפליקטים החברתיים וחוסר היציבות הכלכלית - כולם ביחד מקיפים את כל תחומי חיינו ומשפיעים זה על זה. בלימודים מושם דגש רב על חקירת המרחב והבנתו, על כל היבטיו, כתנאי להצעת התערבות בו."

בתכנית יש שני מסלולי התמחות: "עיר ונוף" ו"שימור ומורשת". מה ההבדלים ביניהם ואילו אפשרויות הם מציעים לסטודנטים/ות?

"בתואר השני יש לנו 2 מסלולי התמחות אפשריים (אך לא מחויבים): עיר ונוף שם מתמקד בפיתוח מרחבים עירוניים ופתוחים בדגש על פתרונות מבוססי טבע, אקו הידרולוגיה, יער וטבע עירוני, צמצום טביעת הרגל הפחמנית במרחב העירוני, כלומר יצירת סביבות תומכות מערכות אקולוגיות ואנושיות אשר מתמודדות עם אתגרי משבר האקלים. לשמחתנו פתחנו בביה״ס תואר ראשון באדריכלות נוף וגייסנו צוות מורים נפלא. מסלול שימור ומורשת טבעי לבצלאל אשר מייצג את האקדמיה באונסקו ובעל היסטוריה עשירה ומרובדת. התואר עוסק בהיבטי שימור של מרקמים עירוניים, זיהוי ערכים פיזיים, טבעיים ואחרים כמוצא לתכנון ועיצוב מבוססי תרבות וערכים קהילתיים וחברתיים, נושא רלבנטי מתמיד אל מול מגמות של פיתוח תוך מחיקה, אותם אנו פוגשים בהליכי התחדשות עירונית."

העיר היא סביבה מורכבת שמשפיעה על חיי היום-יום של רוב תושבי העולם. איך התכנית מבקשת להכין את הסטודנטים/ות להתמודד עם ציפוף אוכלוסייה והשלכותיו על איכות החיים במרחב האורבני?

"מדינת ישראל מכפילה את אוכלוסייתה כל 30 שנה באותו שטח. מעל ל-90% מאוכלוסייתה חי במרקמים עירוניים אשר מאופיינים בצפיפות נמוכה. השטחים הפתוחים המשמשים לחקלאות, טבע, ותשתיות נמצאים תחת לחצי פיתוח הולכים וגדלים, ניצול נכון של משאב הקרקע המצומצם תוך הבטחת איכות חיים לאדם ואיכות סביבה למערכות האקולוגיות הוא צו השעה ולכן נושא מרכזי בתכנית הלימודים."

מהם האתגרים העיקריים שבפניהם ניצבים מתכננים/ות המתבססים על עקרונות של שימור ומורשת, במיוחד בהקשר של תהליכי התחדשות עירונית כמו אלו שמתרחשים בערים בישראל?

"התחדשות עירונית בישראל מתבססת על מנגנוני רווח בשוק הפרטי אשר מכתיבים יחס בין המצאי הקיים להיקף הפיתוח העתידי. במקרים רבים מדובר על מחיקה של מרקמים שלמים, ערכי טבע וצמחיה ויצירת שכונות חדשות וגנריות. במיוחד בפרויקטים של פינוי בינוי נמצא כי גם האוכלוסיות הוותיקות עוזבות, קהילות שלמות מתפרקות ויחד עמם מורשת תרבותית וקהילתית."

תכנית הלימודים כוללת קורסים עיוניים ומעשיים, ובמיוחד מעבדות קבוצתיות הממוקדות בסוגיות אורבניות. כיצד המעבדות האלה תורמות לפיתוח פתרונות יצירתיים לאתגרים עירוניים?

"המעבדות משמשות לחקירה קבוצתית של נושאים ומרחבים שונים. החקירה נעשית בכלים של עיצוב אורבני (research by design), בקבוצות קטנות בהן משולבים אדריכלים וסטודנטים מדיסציפלינות נוספות ושונות. השילוב הייחודי של עבודה בצוותים מעשיר את תכני הלמידה ותורם לרמה גבוהה מאוד של הבנה וביטוי של תוצרי המעבדה. בשנת הלימודים הראשונה יש 3 מעבדות: הקוד האורבני והשדה האורבני בסמסטר הראשון ומעבדת ״learning from Jerusalem״ בסמסטר השני."

מעבר למרחב המקומי, האם מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים?

"לבצלאל שיתופי פעולה אקדמיים המתבטאים בכנסים בינלאומיים בארץ כמו-גם סמינרים וקורסים המתקיימים בחו״ל, השנה לדוגמה נקיים סמינר בונציה בו ישתתפו כ-100 סטודנטים/ות מבצלאל כמו-גם מרצים/ות מובילים מאוניברסיטאות בשוויץ, בלגיה, בריטניה ועוד. בנוסף למעבדות ולקורסים אנו מקיימים סדרות של הרצאות בשם ״הפרלמנט האורבני״ בהשתתפות מרצים/ות מתחומים שונים מבצלאל ומחוצה לה. ההרצאות נוגעות בנושאים של פילוסופיה של העיצוב, מתודולוגיות חקירה, חדשנות, האדם וטכנולוגית ה-AI וביטויים בחיים העירוניים, דמיון ויצירה, הכל במטרה להרחיב את הדעת ולעודד חשיבה יצירתית ופתוחה."

מה קורה ביום שאחרי התואר? מהם מסלולי הקריירה הפתוחים בפני בוגרי/ות התכנית?

"יחודה ואיכותה של התכנית, המשלבת בין עיצוב ותכנון ומתבססת על הבנה של מושגים ותיאוריה אדריכלית, הופכים את הבוגרים שלנו למבוקשים בכל המגזרים. בין הבוגרים/ות שלנו ניתן למצוא מתכננים/ות ראשיים בועדות התכנון (ותמ״ל), מהנדסי/ות ואדריכלי/ות עיר, סמנכ״לי/ות חברות ייזום, פעילים חברתיים בולטים ושותפים/ות במשרדי אדריכלות ותכנון מובילים. אנו מוצאים את הבוגרים/ות שלנו בכל עולם התכנון והעיצוב האורבני. רבים מהבוגרים/ות שלנו משתלבים במגזר הציבורי - רשויות מקומיות, ועדות תכנון ובניה ומוסדות המדינה אחרים משתלבים בארגונים ועמותות של חברה וסביבה (מגזר שלישי) וחלק לא מבוטל משתלב במשרדי אדריכלות, אדריכלות נוף ותכנון, ניהול פרויקטים וביזמות הפרטית."

עוד משהו שתרצי להוסיף לקראת סיום?

"אחד המאפיינים הבולטים של הסטודנטים/ות שלנו הוא תחושת השליחות והרצון לייצר סביבה טובה יותר עבור כולנו. אלה הסטודנטים/ות שאנחנו מחפשים, משוגעים לדבר שמאמינים שזה אפשרי וניתן. אני מזמינה את כל מי שמביע עניין להגיע ולשמוע עוד ביום הפתוח."

ההרשמה לתואר שני בבצלאל בעיצומה
יום פתוח מקוון לתכניות התואר השני בבצלאל יתקיים ביום שני, 24.3.25, החל מ-12:00.
הנחות בדמי הרישום לנרשמים/ות במהלך היום הפתוח. מעטפת תמיכה נרחבת והתאמות מיוחדות לאור המצב למשרתי/ות המילואים ולמפונים/ות.
ללו״ז המלא ולהרשמה

כל מה שקורה בבצלאל עכשיו בקבוצת וואטסאפ שקטה: חדשות, אירועים ועדכונים חשובים. להצטרפות 

 קראו עוד במגזין בצלאל >>