הענקת פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר בהוגנות מגדרית | המרחב להוגנות מגדרית

השאיפה לשוויון והוגנות מגדרית נוגעת לכל תחום באקדמיה ולכל מרחביה המקצועיים והחברתיים. כחלק מפעולותיו הרבות של המרחב להוגנות מגדרית בבצלאל, הוענקו השנה לראשונה פרסי הצטיינות לפרויקטי גמר המקדמים מודעות לנושאי הוגנות או שוויון מגדרי או כזה שמאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר, מכלל המחלקות בבצלאל.

קריטריונים עבור הפרס:

1. הפרויקט עוסק בנושאי הוגנות או שוויון מגדרי
2. הפרויקט מאתגר דעות קדומות ותפיסות מפלות הנוגעות למגדר
3. הפרויקט מציע: אלטרנטיבה/פתרון/יישום לנושא הוגנות ושוויון מגדרי באופן מקורי
4. בוגר/ת בצלאל בשנה האחרונה
5. הפרויקט קיבל ציון עובר לפחות והוצג בתערוכת הגמר המחלקתית.

הרכב הוועדה

רותי קנטור - יועצת הנשיא לקידום הוגנות מגדרית
ד״ר ליאת פרידמן - מרצה בכירה,  ראש התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות
יוחאי אברהמי - מרצה במחלקה לאמנות, מרכז תחום רב תרבותיות ומגוון במרכז ההוראה
ליאורה רוזין - מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי
תמר ארמן -  מנהלת רב תרבותיות ומגוון, חינוך וחברה בדקאנט הסטודנטים
רותי דיריקטור - אוצרת לאמנות עכשווית, מוזיאון תל אביב
ליטל מרקוס מורין - אוצרת ומנהלת גלריה ברבור, ירושלים

פרסי הצטיינות תשפ״א

הזוכים והזוכות:

מקום ראשון:

עלמה שני "One of a Kind", המחלקה לעיצוב תעשייתי 

One of a Kind היא פלטפורמה להתאמה אישית של חזיות המאפשרת לכל אחת להרכיב חזייה הייחודית לה. באמצעות סריקה תלת־ממדית של הגוף נוצרת גזרת חזייה, המשתנה באופן אוטומטי במידותיה וברמת התמיכה שלה. החזיות מיוצרות בטכנולוגיית סריגה תלת־ממדית, המאפשרת שליטה בתכונות הבד באזורי התמיכה השונים.

הפרויקט של עלמה שני – מציע גישה חדשה להתאמה אישית של חזיות – משתמש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות של סריקה תלת מימדית לטובת התאמה אידיאלית של חזייה למשתמשת בה. המהלך מאפשר את העצמאות של כל משתמשת ולא התאמה גנרית לכל חזיה באשר היא. כחלק מעיקרון ההוגנות, יכולה כל אחת לבחון את גופה, ולייצר התאמה באופן עצמאי.   הפרויקט משנה את יחסי הכוחות הקשורים לגוף הנשי משנה ומאתגר את העולם אופנה, את פולטיקת הגוף, חושף ונותן מענה לחוסר סימטריה שהודרה מן השיח. 

עוד על הפרויקט

מקום שני:

אנטנש יאלאו, "מעברים", המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

בפרויקט המשלב קראפט עם חיבור לא שגרתי לפוליטיקה של זהויות צלחה יאלאו מהמורות קלישאתיות. ראויים להערכה רבה המחקר, התיעוד ואיסוף החומרים בתהליך, הנאמנות לשפה ולדרך הפעולה בעשייה. הכנות החומרית והצניעות  בהם היא פועלת מתוך מודעות לעשייה ובגרות של אישה צעירה המשנה את נקודת מבטה, אנטנש נוגעת בנושאי מגדר אפליה ומעמד.

עוד על הפרויקט

עינת גרינברגר, "ללא כותרת", המחלקה לצילום

עינת מצלמת את הגוף של אימהּ  אמה ,במהלך שלוש שנים מרגע שאובחנה כחולת סרטן. תצלומיה מעידים על השינויים הדרמטיים המתחוללים בגוף האם ובסביבתה הקרובה. ההתמקדות בגופה המשתנה של האם מזמנת סוג חדש של התבוננות היוצאת מגבולות המגדר היא ממקמת את דמות האם כדמות אניגמטית, ״לא גברית ולא נשית, לא זקנה ולא צעירה״ כהגדרתה. התצלומים חושפים תהליכים אמביוולנטיים של דעיכה וצמיחה, אינטימיות וריחוק, סקרנות ואמפתיה.

עוד על הפרויקט

ציון לשבח:

לורין חאלק, "Jasadik-hom", המחלקה לצורפות ואופנה

בחברות פטריארכליות, כמו בחברה שלורין גדלה בה, נשים צפויות להיכנע למגבלות שהציבה החברה.

בפרויקט בגמר חשפה והעלתה את המודעות בנושאים אלו דרך לבוש. מערכות הלבוש שעיצבה מבטאות את האמנציפציה של לבוש הנשים, על ידי הסתרת החלקים שצפויים להיות מוצגים ולהיפך. הקולקציה מורכבת מארבעה עיצובים: בגדים, אביזרים, תיקים ונעליים, בכל אחד מהם מודגש תקציר שנרקם או נכתב של המגבלות החברתיות על הנשים וקורא לשוויון.

עוד על הפרויקט

אתי גרשפלד, ׳HYSTERICAL׳, המחלקה לתקשורת חזותית

סדרת כרזות הראויות לשבח המתארת את ההטיה באיבחון רפואי של נשים על ידי גברים, ואת המקורות ההסטוריים של ההשלכות של ניכוס גוף האישה על ידי גברים בהיבט הרפואי. הפרויקט מתמקד בפרקטיקות רפואיות שנהגו על ידי גברים אך נועדו לטיפול בביולוגיה הנשית ובמערכת המין והרבייה הנשית. הפרויקט נולד מתוך האבחנה שאברי הגוף כולם, למעט אחד, נקראים על־שם גברים, ומתוך ההתייחסות לדיאגנוזה ״הסטריה״ שהיתה נהוגה בהתייחסות לתופעות כאפילפסיה ואנדומטריוזיס.

הפרויקט מציף דרך סדרת כרזות אינפורנטיביות את האכזריות, הביטול, ההשפלה והאטימות בהתייחסות הגברית לרפואה נשית ולתסמינים ותופעות רפואיות שבלעדיות לנשים. בכך הוא מצביע על תופעה רחבה יותר של ההשלכות של הגמוניה מגדרית גברית ועל דיכוי מגדרי. גם אם חלק מהפרקטיקות המתוארות בפרויקט לא נהוגות יותר בטיפול הרפואי, טביעת האצבע שלהן עדיין ניכרת כיום.

עוד על הפרויקט

אבישי אדלר, ׳צלם בהיכל׳, המחלקה לתקשורת חזותית

צלם בהיכל״ הוא מיצב הכולל מגילה אינטראקטיבית והקרנת וידאו הממחיש את החוויה של ההומוסקסואל הדתי ואת המתח העולה מהחלקים השונים של זהותו. במגילה מובא כתב אישום מאת ההומו הדתי נגד עצמו, בליווי מקורות מן התנ״ך, פרוטוקול בית המחוקקים, קטעי שירה ועשרות וידויים אנונימיים מעמוד הפייסבוק ״וידויים של להט״בים דתיות ודתיים״. גלילת המגילה משפיעה על הוידאו המוקרן

אבישי אדלר מציף את הנושא הטעון של החוויה ההומוסקסואלית במגזר הדתי בפורמט מקורי ודרמטי שמרפרר למרחב התפילה והלימוד התורני. בכתיבה, עריכה ואיסוף של תכנים רלוונטיים, בטקסט ודימוי, הוא מצליח לשקף את הקונפליקט הפנימי, את יחס החברה והסביבה הקרובה, ואת כובד המשא של הנטייה המינית.

עוד על הפרויקט
 

פרסי הצטיינות תשפ״ב

הזוכים והזוכות:

מקום ראשון:

קלודט נסראללה "!Ya Welak", המחלקה לצורפות ואופנה

עם המון אומץ ותעוזה, קלודט נסראללה יצרה פרויקט המשקף ומעביר דרך סדרת תכשיטים את התחושות שלה כסטודנטית מהחברה הערבית, אשר מעיזה לשבור מוסכמות וללכת עם האמת שלה. בפרויקט הגמר היא הציפה תחושות המלוות אותה כאשר היא צועדת ברחובות העיר העתיקה בירושלים עיר מגוריה, ובמסר גלובלי להגנה אישית של הנשים בכל מקום בעולם בו הן נמצאות וחוות איום. זהו פרויקט אמיץ הקורא תיגר על מציאות יום יומית מאתגרת ולעיתים גם מאיימת.

לקריאה נוספת

מקום שני:

שרון ברקן, "תיחום ופשרה", המחלקה לתקשורת חזותית

הפרויקט של שרון ברקן מהמחלקה לתקשורת חזותית מבוסס על תיאוריה פסיכולוגית תעסוקתית בשם ״תהליך התיחום והפשרה״ (גוטפרדסון, 1981) ומנסה לבחון שאלה זו מבעד למבנה המשפחתי הנשי והבניות חברתיות שהונחלו מילדות. הפרויקט בוחן את התיאוריה בעזרת שיחות פתוחות עם שתים־עשרה נשים: שיחות על צמתי התיחום והפשרה בחייהן, על עבודתן, הסביבה שלהן ומחשבותיהן על בחירה חופשית בעולם התעסוקה. בפרויקט זה, שרון ברקן חקרה לעומק  וחשפה מנגנונים ומבנים שלרוב  סמויים מהעין.

לקריאה נוספת

קאיה תמר קדמי, "שילה" Feel safe Anywhere any time, המחלקה לעיצוב תעשייתי

שילה היא אביזר בטיחות חכם ולביש הנועד לתת מענה לתחושת חוסר הביטחון לנשים במרחב העירוני. שילה מתממשקת לאפליקציה Safeup שמעניקה רשת ביטחון קהילתית וולנטרית לנשים, ומאפשרת לעונדות אותה לקיים שיחה קולית עם 'שומרת' חברה בקהילה מכל מקום ובכל רגע ביממה ללא תלות בטלפון הסלולרי. בעודה מעניקה לעונדת מוגנות ותחושת שייכות לקהילה, שילה מהווה סמן אזהרה לסביבה.

לקריאה נוספת

ציון לשבח:

כרמל לבון , "לא בשבילך", המחלקה לתקשורת חזותית

לקריאה נוספת

עביר נגאר, ״שקופה״, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

לקריאה נוספת

הילי לב, ״FemyCare״, המחלקה לעיצוב תעשייתי

לקריאה נוספת

דניאל ליברמן, ״שלומי קשור בחוט אל שלומך״, המחלקה לצילום

לקריאה נוספת

טל דרמון ואוריאן מלמד, ״עומד לרדת גשם״, המחלקה לאמנויות המסך

לקריאה נוספת