תערוכה חדשה לאיתמר שמשוני וברק זמר

משחקי אמנות עם אמן דו ראשי

אוצרת : מוניקה לביא

שיח גלריה : שבת, 15 במאי, בשעה 11:30

איתמר שמשוני וברק זמר, שני אמנים צעירים בוגרי בצלאל, מציגים בגלריה על הצוק בנתניה תערוכה שהיא תוצאה של עבודה משותפת שהתנהלה על פי הכללים הבאים: כל אחד מהאמנים מתחיל עבודה משלו, אחת לשבוע מתבצעת החלפת עבודות וכל אמן ממשיך לעבוד על עבודת חברו, ברגע שאחד האמנים מחליט שהעבודה גמורה אין לאחר זכות ערעור, ומתחילים עבודה חדשה -  משחק אמנות בן שלושה כללים פשוטים

שהביא לתוצאות בלתי צפויות והפך במידה רבה למרכזי לא פחות מהעבודות עצמן. בלי שיכלו לדעת או לתכנן מראש, יצרו הכללים והעבודה המשותפת מסלול עוקף אגו, ייסורים, חסימות יצירה ובדידות בסטודיו. ככל שנמשכה העבודה נוצרה שפת עבודה חדשה, לא של שמשוני ולא של זמר, אלא של אמן דו ראשי חדש  שנוצר במרחב השיתופי שאפשרו לעצמם השניים. 

החומרים בהם משתמשים שמשוני וזמר פשוטים, זולים, אגביים, כמעט "פוּשטים", מציגים סוג עכשווי של רגישות לחומרים מתכלים, ממוחזרים, עניים, אבל ללא משקע אידיאולוגי כזה או אחר. כך גם הכללים; אם לפשפש בתולדות האמנות הגדושה בכללי עשה/אל תעשה, הכללים של שמשוני וזמר מזכירים משהו מרוחם פורקת העול של הדאדאיסטים שיותר משכיוונו אל התוצאה כיוונו אל המעשה. ובכל זאת, הפסלים המוצגים בתערוכה אינם פסלים שנעשו כלאחר יד, להיפך. יש בהם פואטיקה והומור, רגישות לחומר ולצירופיו וזיקה מודעת לפיסול עכשווי ובמיוחד לזה של האמן הקליפורני טים הוקינסון המלהטט בין חומרים, דימויים, משמעויות ואופני תצוגה. כמו הוקינסון, נמשכים שמשוני וזמר לפיסול פואטי, משוחרר, קליל, רב המצאות ומשחקי, וכמוהו הם לא מפגינים לכאורה מחויבות סגנונית. הם משתמשים במגוון חומרים -   סינתטיים ואורגנים, קשיחים ונזילים, מחוברים בדבק או מלופפים בחוטים, שרועים על הרצפה או תלויים בחוט מהתקרה, עד כי נראה שהפיסול המסורתי וגם זה המודרניסטי שהיטיב לעשות שימוש בפיזיות הגברית הוא עוד דבר שהשניים מצפצפים עליו. הדימויים שמתקבלים שייכים למין עולם ביניים, מרתיע ומושך, עולם של משחק, של חלום, שמעורבים בו חומרי גוף ריריים כמו אלה שמלווים תמיד נוכחות חייזרית. נכון לעכשיו שני האמנים אינם מתכננים להפוך לצמד נוסח קלג וגוטמן הישראלים, פישלי ווייס השוויצרים או גילברט וג'ורג' הבריטים.   עדיין מוקדם לדעת אם האמן הדו ראשי שמציג מעבודותיו בגלריה על הצוק בנתניה יופיע במקומות אחרים בארץ - וזו בהחלט סיבה טובה נוספת לבוא ולראות את התערוכה.

מוניקה לביא