מעבדה 212 היא מעבדת החדשנות והיזמות של בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. המעבדה מכוונת ליצירת מיזמים מובלי-עיצוב Design Driven Ventures) ומפתחת התמחות בשני תחומים מרכזיים: בריאות ואיכות חייםHealthcare, Wellbeing) והשפעה סביבתית (Environmental Impact)בשני התחומים הללו מבקשת המעבדה לפתח פתרונות משמעותיים לאתגרים אוניברסליים בשיתוף גופים מובילים.

המעבדה פועלת בארבעה מעגלים, (או ארבע ״אדוות״) השלובים זה בזה:

הנבטת מיזמים מובלי-עיצוב. צוותי מחקר ופיתוח המורכבים מסטודנטיות וסטודנטים מכלל המחלקות פועלים לפיתוח מיזם בהובלת סגל המעבדה. מתוך המתודולוגיה הייחודית של המעבדה, מגדירים היזמים/ות הצעירים/ות אתגר משמעותי, חוקרים/ות ומפתחים/ות הוכחת התכנות לפתרון, בוחנים/ות אותו ככל האפשר בתנאי אמת, מגדירים/ות אסטרטגיה עסקית ומפתחים את מעטפת התקשורת (Storytelling) של המיזם. מטרת הפעילות, מעבר להנבטת מיזמים משמעותיים, היא בניית ״ארגז כלים״ יישומי לסטודנטים/ות, ושכלול מתודולוגית היזמות הייחודית למעבדה 212 ולבצלאל, כמוסד לאמנות ועיצוב.

פיתוח תוכן ותרבות מוטי-יזמות. המעבדה מפיקה תוכן וידע תוך הרחבת החשיפה של קהילת בצלאל לעולם היזמות, והנחלת התרבות היזמית בקמפוס. במסגרת זו מייצרת המעבדה תוכן מקצועי ואקדמי רלוונטי, ומציעה מגוון פעילויות, הרצאות, אירועים והזדמנויות לקהל הסטודנטים/ות, הסגל והבוגרים/ות. 

מחקר ומתודולוגיה. המעבדה עוסקת באופן עקבי ומתמשך בפיתוח ושכלול מתודולוגית המחקר והפיתוח הייחודיים למיזמים מובלי-עיצוב. את התיעוד השוטף של תהליכים ופעילות מלווים מחקרים פנימיים וכלל-בצלאליים הבוחנים את תחומי החדשנות והיזמות.

שיתופי פעולה, תשתיות ופרויקטים מיוחדים. במסגרת מעגל הפעילות החיצוני מנהלת המעבדה מערכת שותפויות אסטרטגיות עם גופים מובילים, ומקדמת שיתופי פעולה מחקריים ויזמיים. בין השותפים מוסדות מחקר אקדמיים, ארגונים ממשלתיים, גורמי השקעה ואנשי מפתח באקו-סיסטם היזמי בישראל ובעולם. במקביל לשיתופי הפעולה מניחה המעבדה את התשתיות ארוכות הטווח לשדה היזמי בכלל זה חשיבה על סוגיות קניין רוחני, איסוף וניתוח נתונים, פרה-אקסלרציה וכולי.

מעבדה 212 נוסדה בהמשך לזכייתה של בצלאל במענק הות"ת לייסוד מרכזי חדשנות ויזמות אקדמיים, בהגשה משותפת עם האוניברסיטה העברית ומכללת עזריאלי להנדסה. שלושת המוסדות מרכיבים את מאגד JLM IMPACT - המאגד הירושלמי לחדשנות ויזמות.

בוגרות ובוגרי מחלקות העיצוב והאדריכלות עובדים במערכת הבריאות מאז ומעולם אך בשנים האחרונות הם משתלבים יותר ויותר כחלק חשוב ומהותי של המערכת – כמפתחי פתרונות, טכנולוגיות ומתקנים רפואיים. הם מובילים צעדי שיפור תהליכים ואחראים על שיפור שביעות רצון של מטופלים ומטפלים כאחד. ניתן לראות דוגמאות חשובות לכך במרכזי בריאות גדולים וחשובים בארצות הברית ובאירופה כגון המאיו קליניק, קייזר פרמננטה והמרכז הרפואי ג'פרסון בפילדלפיה. 

עשייתם של המעצבים והאדריכלים מהותית ומובילה – מחד, להעלאת המודעות וההבנה של מטופלים לגבי התהליכים הרפואיים שהם עוברים ומאידך של המערכת הרפואית את הצעדים הנדרשים ממנה על מנת להתייעל ולחזק את ביצועיה לטובת אלו אשר זקוקים לשירותיה. 

בתקופה זו, כאשר מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרי שינוי והסתגלות מהירים ועצומים, עם שלל בעיות בוערות אשר להם השלכות מרחיקי לכת לבריאות הציבור, בעיות שרק התחדדו עקב משבר הקורונה, מתעצמת חשיבות היכולת לחדש, לשנות, לשפר תהליכים ולייצר פתרונות מהירים באמצעות החשיבה אחרת שמביאים מעצבים.   

פרויקט פלורנס – "בצלאל בסורוקה"

פרויקט פלורנס הוא פרויקט ייחודי המפגיש סטודנטים/ות מכלל המחלקות באקדמיה, הנמצאים/ות באחד מהסמסטרים האחרונים של לימודיהם, עם אתגרים אמיתיים של מערכת הבריאות. בשיתוף פעולה יוצא דופן עם צוות המרכז הרפואי בראשות המשנה למנכ"ל ירדן נבו, סגניתו אלה אמויאל וסגנית מנהלת הסיעוד – חגית חדד, נפתח סטודיו לעיצוב בתוך בית החולים שבו יבחנו תהליכים, יאותרו צרכים ויפותחו פתרונות עבור באי בית החולים.

במסגרת הפרויקט עברו כ-10 סטודנטים מצטיינים מהתארים הראשונים והשניים, להתגורר סמסטר אחד בבאר שבע שם הם פועלים ולומדים במרכז עיצוב וחדשנות אינטרדיסציפלינרי שהוקם בתוך קמפוס המרכז הרפואי סורוקה. בבסיס הפרויקט, התבוננות באדם שבתוך המערכת ויצירת פתרונות חדשניים השמים את המטופל, בני המשפחה ואנשי הצוות במרכז והצעה של פתרונות אנושיים המתווכים בין טכנולוגיות חדשות למי שמשתמש בהן.

במהלך התקופה יבצעו המשתתפים תהליך מלא של מחקר ופיתוח של מוצר או שירות במרכז הרפואי. הם ילמדו מתודולוגיות של חשיבה עיצובית ועיצוב שירות משלב המחקר ועד שלב הפרוטוטיפ ובאמצעותם יפתחו פתרונות לבעיות בוערות בסורוקה ובמערכת הבריאות, וזאת בתקופת משבר מגפת הקורונה. משתתפי התכנית יפעלו בקבוצות שיצוותו לחטיבות השונות במרכז הרפואי ויפעלו בשיתוף מלא של כל בעלי העניין – מטופלות ובני משפחותיהן, רופאות ואנשי צוות רפואי נוסף, אנשי מחקר ועוד. 

התכנית תשלב בין עולמות תוכן מגוונים הנלמדים באקדמיה – חשיבה עיצובית, עיצוב שירות, עיצוב חלל ומוצר, חווית משתמש, אנימציה, תקשורת חזותית ועוד.  משתתפי/ות התכנית ירכשו, בנוסף לכלים מקצועיים ואקדמיים אלו, גם יכולות של עבודת צוות, התמודדות עם אתגרים אמיתיים, עמידה בלוחות זמנים ומוכנות לשוק העבודה. 

את הסטודנטים/ות ילוו מרצים/ות של האקדמיה ומרצים נוספים מתחומי הלימוד השונים יחד עם אנשי/נשות מפתח מהמרכז הרפואי סורוקה.

תוצרי התכנית, שיתבססו על  אתגרים ובעיות אמיתיים הקיימים במרכז הרפואי ויוצגו לקבוצות על ידי הצוות הרפואי, יגיעו לפחות לשלב של הטמעה ראשונית במרכז הרפואי. בנוסף, התכנית תדגים דרך שונה וחדשנית ללמידה – דרך עשיה, בקבוצות מגוונות ובהתמודדות עם אתגרים אמיתיים – LIVING LAB.

בראש הפרויקט עומדות: 

מיכל איתן - לשעבר ראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי באקדמיית בצלאל וכיום מרצה בכירה בתכנית. מיכל עוסקת בשנים האחרונות בניהול תהליכי שינוי במערכת הבריאות. בעבר שימשה מיכל סמנכ"ל תפעול בחברת צ'ק פוינט והייתה חלק מהצוות המייסד של החברה, עבדה כסמנכ"לית בחממה טכנולוגית ועוד.

מאיה אטשטיין - מעצבת תעשייתית, בוגרת מסלול עיצוב וטכנולוגיה בתואר השני בבצלאל. בוגרת תכנית ההתמחות של בצלאל והג'וינט ומומחית בעיצוב שירות.