תערוכה | ארבע נכנסו

המחלקה לאמנות והתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות מזמינות לתערוכה  ״ארבע נכנסו״.

התערוכה ארבע נכנסו מציגה עבודות פיסול, ציור, מיצג ומיצב של האמניות ירדן אלקיים, תמר הכט, דלפין זורע ותמר לאש. בקיץ שעבר סיימו ארבעתן את לימודי התואר הראשון במחלקה לאמנות בבצלאל, וזמן קצר לאחר מכן זכו בפרס משפחת אפרת לאמניות ואמנים צעירים מצטיינים, שבמסגרתו הוקצה להן סטודיו ברחוב אלנבי 136 בתל אביב. הסטודיו הוסב לחלל תצוגה, וכעת נחשפים בו פירות תהליכי היצירה שלהן מהשנה האחרונה. בחלל מוצג מערך של ארבע תערוכות יחיד, שכל אחת מהן מעמידה מודל משלה להתכנסות מפני המיית הרחוב.

אל מול העוברים והשבים, כמו גם אל מול אירועי השעה, אלקיים, הכט, זורע ולאש מציגות אפשרויות של שיהוי והתכנסות. הסטודיו ברחוב אלנבי ניתק ממיקומו הגיאוגרפי והופך למרחב של עיון וגילוי, פרדס שפירותיו הנצו והתגלו מתוך שחרור האחיזה במציאות.

פרויקט גמר בהנחיית אילנית קונופני, ראש תחום אוצרות בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות.

תמר הכט חוזרת לתקופת השירות הצבאי שלה במדבר. במיצב המשלב פסלים העשויים מפרספקס וחול מאזור מצפה רמון, היא משחזרת זיכרון אסתטי של האופן שבו חוותה אז את המרחב הפתוח, דרך החלונות של רכבי שטח. בתוך הוויה קרבית, היא מציגה רפלקציה אישית, משתהה, על הישימון מבעד לזגוגית.

ברקע תלוליות החול של הכט פזורה אבקת החלבון של ירדן אלקיים, כמו גם פסלים שיצקה ממנה. אלקיים מתבוננת בשימוש האנושי במשאבי טבע, בפרט בכאלה הקשורים במחזור חייהן של דבורי דבש, ועוסקת במתח בין אבקת החלבון הטבעית לזו המתורבתת. כנגד השימוש התכליתי של בני אדם בחלבון להגדלה מהירה של מסת שריר, ובניגוד לשימוש ההישרדותי בו בטבע, אלקיים מבצעת בחלל פעולת משך; היא מניעה את גופה באיטיות ושוהה בתנוחות שאותן היא הופכת מאמצעי למטרה.

כניסתה של דלפין זורע לסטודיו לוותה בהחלטה להתמסר לציור שמן. מתוך הקנבסים גדולי-הממדים שלה ניבטות צורות הנעות בין המופשט לפיגורטיבי ואף לארכיטיפי. מוטיבים של פרחים וגולגולות מהדהדים את מסורת הוואניטאס ומרמזים על חלוף הזמן וארעיות החומר. נשיקת אוהבים הנמזגים זה בזו מציגה גם היא את פרימת גבולות הגוף, מקפיאה רגע של הווה על-זמני ושל ניתוק מן המתחולל סביב.

האורגניזמים שפיסלה תמר לאש בחמר פולימרי נראים כמבקשים לעצמם הסתגרות דומה מפני החוץ. עין בארובתה, רכיכה המבצבצת מתוך קונכייה ואנפה המסוככת על עצמה בכנפיה — כל אלה מציגות שאיפה להגנה, ניסיון להעמיד שריון שחסינותו מוטלת בספק. הפסלים השבריריים ניצבים לאורו ובצלו של הרחוב הסואן, רק ויטרינה מפרידה בינם לבינו.

בהשתתפות: ירדן אלקיים, תמר הכט, דלפין זורע, תמר לאש.
אוצרות: ג'ודית אניס ודפנה סתרן.

6-27.9.24

פתיחה: יום שישי | 6.9.2024 | 11:00
סטודיו משפחת אפרת לקידום אמנים ואמניות צעירים מצטיינים בוגרי/ות בצלאל
אלנבי 136, תל אביב-יפו

שעות פתיחה:
שלישי וחמישי, 19:00-16:00
שישי ושבת, 14:00-10:00