עקומות למחשבה

ב-30 באפריל 2018 נחשף כי המוסד השיג חצי טון חומר מודיעיני שמכיל עשרות אלפי מסמכים ודיסקים מתכנית הגרעין הסודית של איראן. בידיעה נאמר: ״55 אלף עמודים ועוד 55 אלף קבצים על 183 דיסקים.״ ב-4 במאי, 2020 הוצגו שוב נתונים רבים – הפעם בנוגע לקורונה. ״קצב התחלואה בישראל,״ הסביר אז ראש הממשלה, עמד על ״118 נדבקים [במארס], זה הגיע עד 729 וירד מאז עם פיק של 558 ואתמול היינו עם 30״. כל הנתונים הכמותיים הם כמובן מופשטים ומורכבים להבנה ולכן הם מומחשים בדרך חזותית.
 
הישגי הפריצה לארכיון הגרעין האירני הוצגו באמצעים פיזיים, מרחביים וחומריים והצגתם נעשתה באמצעות מחוות השאולות מתחום הפרפורמנס. הניסיון להעביר כיצד נראים 500 אלף מסמכים הומחשה בעזרת ארונית משרדית ושורות של קלסרים שחורים. הדיסקים, אמצעי לאחסון נתונים שהשימוש בו הולך ומצטמצם במאה ה-21, מייצג מידע במונחים של פעם והסידור שלהם כמו בדוגמה אסתטית, מאפשר גם הוא לתרגם מספרים מופשטים למונחים מרחביים שקלים יותר לתפיסה.
 
אך לא רק האובייקטים סמליים בפרזנטציה, גם הצבעוניות, הפעולות שננקטו ודרך הצגת המידע. חשיפה של מידע יכולה לעשות באמצעות הסטה של וילון, גזירה של סרט ופתיחה של קופסה. אך בפרזנטציה הנוכחית בחר ראש הממשלה להסיר את הלוט. הפעולה הזאת, יותר משהיא חושפת מידע (שהרי מדובר בקלסרים ריקים), ממצבת את המבצע כמי שאחראי לחשיפתו. גם העניבה הכחולה על רקע החולצה הלבנה לעומת שורת הקלסרים שהיו בצבעי ירוק ואדום כצבעי הדגל האירני רק מדגישה את הממד וההישג הלאומי במעמד הבינלאומי הזה.

תמונה

לעומת זאת, כשביקשו ללמד את הציבור לאורך כל תקופת ההסגר על מספרי מתים, חולים ומונשמים ולהסביר על משמעות התפשטות המגיפה, העדיפו לדבוק בעקומות ובגרפים סטטיסטיים וסטריליים. המידע הכמותי תורגם לצורות גאומטריות מופשטות כמו פסים, עמודות ועוגות בעלי מאפיינים כמו אורך, זווית, עובי, מיקום ומידה. אוצר המילים הזה, המשמש בעיקר מדענים, מקשה על יכולת ההבנה של הנתונים בקרב הצופה ומייצג, לכאורה, סוג של ״אמת״ מדעית. אבל כפי שכתב דארל האף בספר ״?How to lie with statistics״, גם עם גרפים ניתן לשקר ועקומות ניתן לשטח במהירות על ידי הרחבת הציר עליו מוצג הגרף. 

תמונה

הדמיית נתונים באופן חזותי (Data Visualization) ואינפוגרפיקה הם ענפים בתקשורת חזותית העוסקים בדרך שבה מציגים מידע ונתונים באמצעים חזותיים המסייעים ומקלים על הבנתם. אך לדרך החזותית בה מוצג התוכן יש משמעות לא פחות מהנתונים עצמם. גרפים יכולים לשקר כיוון שאותם נתונים יכולים להיות מוצגים בצורה שתראה תמונה שונה לחלוטין ותתמוך ברטוריקה של המציג. לכן יש להצגה חזותית כוח שכנוע עצום. תוצרים אלה מחלחלים לעתים עמוק יותר לתודעה והתבוננות ביקורתית ומודעת מאפשרת לזהות ולהבין את משמעותם.
 
במחלקה לתרבות חזותית וחומרית נפתח ראייה ביקורתית, נלמד כיצד מתווכים אינפורמציה בעידן של עודף מידע, אילו משמעויות מסתתרות ומהי החשיבות של הצורה והמדיום בדרך שבה מעבירים מסרים.
 
סתו אקסנפלד
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית