אופנה והמלחמה באוקראינה

אופנה עוסקת בפוליטיקה של זהויות כיוון שהיא מציגה מגדר, מעמד חברתי ומושגים מופשטים כמו סובייקטיביות, אינדיבידואליות ופוליטיקה של הגוף. אופנה גם מגלמת בתוכה אידיאולוגיות שונות. לכן, במאמרם ״בגד וארגון החוויה האנושית״ (Cloth and the Organization of Human Experience) טענו שניידר ווינר (Schneider and Weiner) שבעוד שהבגד הוא פריט צריכה כלכלי, הוא גם ״אובייקט ביקורתי בחילופי מסרים חברתיים, הצגה חומרית של ריטואלים חברתיים ומכשיר של כוח פוליטי״. פמיניסטיות, למשל, עשו שימוש פוליטי בבגד ככלי במאבק לקידום האג'נדה של שוויון מגדרי וזכויות אזרח דרך הרעיון שזכותה של האישה ללבוש כל מה שהיא רוצה, כמו לדוגמה מכנסיים, בגד שנשים לא נהגו ללבוש עד שנות ה-60 של המאה ה-20. אך לעיתים אופנה אינה עוסקת רק בפוליטיקה של גוף ומגדר אלא גם בפעילות פוליטית לאומית.

שבועיים לפני פלישת רוסיה, אנדרה טאן (Andre Tan), אחד ממעצבי האופנה המובילים באוקראינה, הציג את קולקציית אופנת הסתיו שלו בקייב במלאת 25 שנה לשבוע האופנה האוקראיני. כמה ימים לאחר תחילת המלחמה, הוא והצוות שלו הסבו את חללי העבודה שלהם לייצור מגני גוף, ביגוד תרמי, שקי שינה ועוד פריטי לבוש חם עבור הצבא האוקראיני והמתנדבים שבאו לעזור במלחמה. בתוך שבוע, צוות הסטודיו גייס עשרות מתנדבים שיודעים לעבוד עם מכונות תפירה ברחבי אוקראינה, ואלו תפרו למעלה מ-10,000 פריטים כולל 3,500 מעילי צמר, 1,500 שקי שינה ו-200 אוהלים. את כולם הם חילקו בחינם ללוחמים אוקראינים. עכשיו הם מייצרים גם אפודים המגינים על הגוף.