עיצוב חירום - חטופים והסרט הצהוב

כל מחאה צריכה סימן שיאחד בין חבריה, ייצג ויזהה אותה. משפחות החטופים והחטופות אימצו את הצבע הצהוב ובאופן ספציפי את הסרט הצהוב. חברת כתר פלסטיק אף הוציאה מהדורה מיוחד של כסאות בצבע צהוב, שעומדים ברחבת מוזיאון תל אביב (המכונה כעת גם כיכר החטופים). כמו צבעים אחרים, גם הצבע הצהוב הוא רב משמעויות – זהו הצבע הבהיר, השמח, החם והאופטימי של אור השמש והחמניות אך גם צבע שמתריע על סכנה כמו תמרור המתריע על חומרים רדיואקטיביים או מבשר רעות כמו מחלת הצהבת ועיתונות צהובה.

הצהוב הוא גם הצבע הבולט ביותר בספקטרום, זה שעין האדם מעבדת תחילה, לפני כל גוון אחר. אפילו בראייה הפריפריאלית שלנו, יש לנו סיכוי כפול לזהות צהוב מאשר צבע אחר כמו אדום. הנראות החזקה של הצהוב הפכה אותו לכלי הכרחי בתכנון מערכות בטיחות ואבטחה. לכן, כלי רכב רגישים וחשובים כמו אוטובוסים לבית ספר ואמבולנסים נצבעים לא פעם בצהוב.

לסרט הצהוב בהקשר של מלחמה, יש היסטוריה שמתחילה במלחמת האזרחים של ארה"ב. הצבע של חיל הפרשים של צבא הצפון היה צהוב, והנשים שנשארו בעורף לבשו מטפחת או צעיף צהוב כדי לסמל את נאמנותן לאהוב שנמצא במרחקים. אחרי ניצחונו של צבא הצפון, נשאר המנהג הזה בתרבות האמריקאית וסימל הזדהות עם שבויים ולוחמים כמעין תפילה לשובם בשלום. במלחמת העולם הראשונה נכתב על הסמל הזה השיר ששרו האחיות אנדרוז:

Round her neck she wore a yellow ribbon
She wore it in the winter
And the merry month of May
When I asked her: Why the yellow ribbon?
She said: It's for my lover who is far far away.

השיר הפך לכותרת של מערבון בשם הזה ואחר-כך לשיר שהפך ללהיט ב-1973 – "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק". הסרט הופיע שוב במציאות לאזכור השבויים האמריקאים במלחמת וייטנאם.

אך לצבע הזה יש גם משמעות מיוחדת בתרבות היהודית והישראלית. הצהוב היה הסמל שבו סימנו הנאצים את היהודים במחנות הריכוז. בדומה לטלאי המשולש הוורוד שסימל הומואים במחנות הריכוז, ותנועת המחאה הלהט"בית Act Up, הם שינו את משמעותו כשהשתמשו בו החל משנת 1987 כסמל לשחרור. באופן דומה לכך, שינתה מעצבת האופנה דורין פרנקפורט את משמעותו של הצבע הצהוב כבר ב-1983.

בשנת זו אירחה גרמניה לראשונה את האירוויזיון. היו אלו שנים קשות ביחסים בין ישראל לגרמניה. בנוסף להיסטוריה של השואה, עברו רק 11 שנה מאז טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. ההיסטוריה, זהות המדינה המארחת והעיר בה התקיים האירוויזיון (מינכן), השפיעו על בחירת השיר בקדם-אירוויזיון. השיר הנבחר היה "חי" ומילותיו כללו שורות כמו "חי, חי, חי כן, אני עוד חי" או "עם ישראל חי" שתיארו את חוזקו והמשכיותו של העם היהודי. צופים רבים אמרו שזה היה רגע מאוד מרגש לשמוע את מילים אלו על במה גרמנית. אך הייתה זו מעצבת האופנה דורין פרנקפורט שעיצבה את בגדי הלהקה והחליטה לתת ממד חזותי למסר הזה כאשר תרגמה את הטקסט גם לתלבושות. המלווים הולבשו בבגדים צהובים – צבע הטלאי של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז, הפעם כדי לסמל את כוח ההישרדות של העם היהודי. עפרה חזה מצידה הייתה לבושה בלבן, צבע המסמל תקווה ושלום. בגדים אלו עשו היסטוריה לא פחות מהשיר.

הזעקה לשחרור החטופים והחטופות מסומנת דרך הסרט הצהוב שאומר "עם ישראל חי" ומסמלת את התקווה לשחרורם.ן המהיר.

פרופ׳ אורי ברטל,
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית

קראו עוד במגזין המחלקה >>