פרויקט פלורנס | מטפלים/ות במטפלים/ות בעזרת עיצוב

מזה כשלוש שנים פועל בבית החולים ״סורוקה״ בבאר שבע, סטודיו העיצוב והחדשנות של בצלאל ״פרוייקט פלורנס״. בשלושת השנים האחרונות בנו ועיצבו מחזורי פלורנס פתרונות לאתגרים הקשורים לחוויה האנושית בבית החולים. עם פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ הוקם ״פרויקט פלורנס בחירום״ המופעל ע״י מתנדבים/ות מקהילת בצלאל. לאחר שיחות עם הנהלת בית החולים, עלה הצורך המשמעותי של שיפור מרחבי המנוחה וההרגעות לצוותים בחדרי המיון והטיפול הנמרץ. 

לאחר השיחה, הגיעו מתנדבי ומתנדבות פלורנס לסיור, מדידות, ראיונות ותצפיות במרחבים שנבחרו על מנת להבין את הצרכים המדויקים של הצוות, מעבר למידע שהתקבל מההנהלה. 

בין הצרכים שעלו במחקר: יצירת מקום לרגיעה/התכנסות אישית, גמישות בשימושים השונים של החדר (חדר צוות) שיכול לשמש במקרה הצורך גם בחדר אשפוז, יצירת מתחם בעל אווירה שונה מהאווירה במיון על מנת להירגע ולשכוח טיפה את הבלגן שיש בחוץ ויצרת שפה אחידה לכל חדרי הצוות בבית החולים.

במהלך התיכנון בחרו חברי/ות פלורנס להשתמש במגבלות של החדר (ברזלים המותקנים על הקירות שישמשו כבסיס לשולחנות ניידים), ולהוסיף רהיטים ומטבחון שמתאים לצרכים הייחודים של כל צוות. לאחר תחילת התכנון הוצגו ההדמיות הראשונות לצוות הנהלת בי״ח והצוות המנהל של המיון. 

בשיחה, הצוות המנהל של המיון ביקש לשים דגש על יצירת הווי צוותי בתוך החדר ולתת לצוות גם לבטא את עצמם בתוך העיצוב של פלורנס. לאחר השיחה נתלו ע״י מתנדבי/ות פלורנס, שלטים המבקשים/ות מהצוותים לכתוב יותר בפירוט מה הם מצפים מהחדר צוות.
 

מחקרים רבים בחנו את החיבור בין עיצוב הסביבה הפיזית של בתי חולים עם תוצאות הטיפול בבריאות החולים. כך התפתחה מודעות גבוהה בתחום באשר לתכנון סביבות המתמקדות במטופלים ובצוות המטפלים, בעיקר כדי למנוע שחיקה שלהם, לרב ישנה יותר התמקדות במטופלים/ות בעת עיצוב בית החולים. 

על מנת לשפר את התוכנית, נפגשו מתנדבי/ות פלורנס עם ד״ר נירית פילוסוף, אדריכלית, חוקרת, מרצה בתחום תכנון לבריאות באונ' תל-אביב ומובילה מחקר בשיתוף אוניברסיטת קיימברידג' וארגוני בריאות בישראל בנושא: בית החולים החכם של העתיד, העוסק ברפואה מרחוק ופיתוח מודלים היברידיים המשלבים סביבות פיזיות ווירטואליות. 

מה הופך חדר צוות לחדר טוב? 

״כשחושבים על סביבות לצוות המטפלים/ות יש צורך לתת תחושת שייכות ואפשרות למרגוע, אך גם צריך לחשוב אילו פעילויות רוצים שיתרחשו שם״ ד״ר פילוסוף מסבירה, ״לדוגמא, אפשר לתכנן גינה טיפולית בגג ולתת הזדמנות לצוות לעסוק בגינון שידוע כפעילות מרגיעה, או להוסיף צמחייה לאורך מדרגות היציאה לגג, לא רק עציצים משרדיים, כמו צמח מטפס ליצירת קיר ירוק או צמחיה לאורך ספסלי הישיבה. עוד אפשרות ליצירת פעילות היא לעשות משהו שמושך את העין בקצה המדרגות ולעודד תזוזה בריאה. גם להציב ערסלים או נדנדות בחלק החיצוני יאפשר תנועה שונה שאינה תנועת ההליכה והישיבה שהצוות רגיל אליו בעת המשמרת.״

בנוסף, גם בחדרי צוות לרוב יש אובייקטים ודברים חזותיים שמטרתם לתת תחושת שייכות לצוות או למקום, כמו לוח עובד/ת מצטיין/ת וכדומה. יש פרויקטים יפים שנותנים למטופלים/ות להציג את עצמם, כמו פרויקט נוסף בהולנד של דיור למבוגרים/ות עם דמנציה. כאן התפקיד של המעצבים/ות מבצלאל לחשוב על מתן מקום לצוות המיון והטיפול נמרץ, לשתף וליצור תחושת שייכות מעבר לעיצוב יפה ונעים בעין של המרחב. 

במרחבים שצוות פלורנס עוסק ישנה בעיה של היעדרות חלונות. בעולם, ניסו לפתור בעיה כזו האמצעות הדמיה של חלון. חשיפה לאור טבעי ולנוף הוכח במחקרים על עיצוב מרחבים רפואיים כיעיל מאוד, הן למצב החולים/ות והן למצב המטפלים/ות. לכן בהיעדר חלון יש לחשוב על תחלופה שתאפשר לדמות את הפתח למרחב אחר. למשל, מסך וירטואלי שמראה נוף חיצוני, לא תמונה סטטית אלא צילום דינמי שאפשר אפילו לבחור ולתת תחושת שליטה לצוות בחדר. או לחילופין, מקרן גבוה המקרין נוף או שינויים בתאורה המדמה אור טבעי ומוסיף תחושת זמן. 

לאחר השיחה עם ד״ר פילוסוף, ומתוך דאגה לצוות המטפלים במיון ובטיפול נמרץ הוחלט שבחדרי צוות יתלו מדפים קטנים המאפשרים לשים לא רק עציצים אלא גם תמונות וחפצי הוקרה שהצוות מקבל מהמטופלים/ות, בנוסף ללוח צוות. הצמחייה שפלורנס בחרו, בחלקה היא מטפסת ומשרה אווירה אחרת ופלטת הצבעים שנבחרה היא רגועה ובהירה וכך החדר יראה מואר יותר בשילוב גופי התאורה ורצפת ה-SPC אשר משרה אווירה חמימה.