Ynet | מנקודת מבט אדריכלית - חדר האוכל הוא מרכז הקיבוץ בעוטף עזה והוא יהיה הכלי שיעזור בשיקום הקהילות

מרצים/ות, סטודנטים/ות ובוגרים/ות מבצלאל פועלים/ות לשיקום חדרי האוכל בקיבוצי העוטף. 

חדרי האוכל נתפסים כמבנים מלכדים, שתורמים לחוסן הקהילה, וכך גם להתמודדות שלה עם הטראומה. אולם כאמור, בעשורים האחרונים ובהדרגה, רבים מחדרי האוכל הופרטו, הושמשו מחדש, או אפילו ננטשו.

"היכולת לעבור גלגולים נותנת בעצם תקווה לעתיד", אומרת האדריכלית דליה נחמן פרחי, מרצה בבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל. נחמן פרחי מובילה את אחד ממיזמי השיקום הרבים שהחלו בבית הספר לארכיטקטורה בבצלאל מאז האסון ב-7 באוקטובר, המתמקד בחדרי האוכל. "חדרי האוכל עברו שלושה ולפעמים ארבעה גלגולים מאז שהוקמו, כשברקע מלחמות או מצוקות כלכליות. אני חושבת שיש בזה המון אופטימיות, כי זה מאפשר לנו לדמיין גם את הגלגול הבא".

הפרויקט שמובילה נחמן פרחי, לצד האדריכלים/ות אור נעים ובר פישר, מנסה לבחון את הפוטנציאל של חידוש ושימור חדרי האוכל בקיבוץ ככוח מניע בתהליך של שיקום הקהילה עצמה: "מבחינה פיזית חדרי האוכל לא נפגעו באסון. המטרה שלנו היא לא להגיע עם תוכניות עבודה ולבנות בניינים מחדש. דרך חדרי האוכל אנחנו רוצים לנסות לדמיין מחדש את הציבוריות המשותפת". המיזם המונה כ-10 סטודנטים וסטודנטיות מתנדבים/ות, עדיין נמצא בשלבי המחקר: "אנחנו מתמודדים/ות עם אתגר טכני שאנחנו לא רגילים/ות אליו. בגלל שארכיונים לא נגישים וגם לא הקיבוצים עצמם, אנחנו צריכים למצוא דרכים אחרות לעבוד".

לקריאת הכתבה המלאה באתר Ynet