מבנימין זאב הרצל לקייט מידלטון – על דיוקנאות מצולמים בין אמת לבדיה | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

מבנימין זאב הרצל לקייט מידלטון – על דיוקנאות מצולמים בין אמת לבדיה

פורסם ב
28.3.24

 

טקסט זה נכתב ימים ספורים לפני ה-22 במרץ 2024. או-אז הפציעה קייט מידלטון בסרטון שצולם בווינדזור יומיים לפני כן והודיעה שהיא חלתה בסרטן ומצויה בעיצומם של טיפולים כימותרפיים. למרות שהסיבה להיעלמותה בת החודשיים הובהרה, ואפשר שתיאוריות הקונספירציה שהציפו את הרשתות ישככו, סוגיית המתח שבין אמת לבדיה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיוקנאות מצולמים, ממשיכה לטרוד את המוח. ואולי ביתר שאת.

במשך קרוב לשבועיים געשו העיתונים וגעשו הרשתות החברתיות למראה תצלומם של הנסיכה הבריטית קייט מידלטון עם שלושת ילדיה, ג'ורג', שרלוט ולואי. בתצלום, שאותו פירסם בית-המלוכה הבריטי ב-10 במרץ, היא נראית כשהיא יושבת על כסא גינה בביתם בווינדזור וחובקת את שרלוט ולואי, בעוד שג'ורג', שניצב מאחוריה, חובק אותה. למותר לציין, שהארבעה נראים נינוחים ושופעי חיוכים. התצלום הופץ לרגל יום המשפחה וביקש להדוף את השמועות על מצבה הבריאותי של הנסיכה, שעברה ניתוח בטן מסתורי בינואר השנה ומאז נעלמה מעדשות המצלמה ומעין הציבור. לא עברו שעות ספורות עד שכמה מסוכנויות הצילום הגדולות בעולם הסירו את התמונה מהמאגרים שלהן בשל חשש שהיא עברה מניפולציות ופרסמו אזהרה לעצור את ההפצה שלה. כך, למשל, נראית האזהרה של סוכנות הידיעות איי-פי. בתצלום נמצאו פגמים רבים, שהעידו על כך שהוא אינו "דובר אמת", לשון המעטה. חדי העין הצביעו על אינספור טעויות פוטושופ חמורות, למן היד השמאלית של שרלוט שכמו מנותקת משרוול הסוודר שלה, עבוֹר ברוכסן הז'קט של קייט שנראה קטוע וכלה בידה הימנית המטושטשת. בעקבות הסערה שהתעוררה וזכתה לשם "פוטו-גייט", פרסמה קייט התנצלות: "כמו צלמים חובבנים רבים, אני מתנסה מדי פעם בעריכה. סליחה על הבלבול שנגרם". ברור שהתקלות שנתגלו רק ליבו את מנועי הקונספירציה למיניהם.

תמונה

 

תמונה

 

אין כוונתו של טקסט זה לעסוק בטכנולוגיות הבינה המלאכותית ((AI) למיניהן, כמו גם בטכנולוגיות ישנות יותר דוגמת הפוטומונטאג' והפוטושופ, ולהעמיק במושגים הנמצאים כיום ברומו של עולם ובמוקדו של השיח, דוגמאת מחוללי תמונות ודיפ-פייק. תחת זאת, אבקש להציג מספר דיוקנאות מצולמים של אנשים רמי-מעלה, ששולבו בתצלומים הכוללים אנשים אחרים, כדי לשחזר אירוע שלא נקלט בעדשת המצלמה, ובעיקר כדי לביים אירוע שמעולם לא התרחש, משל מדובר באמת לאמיתה שלא יעלה על הדעת לחלוק עליה. התרבות הדיגיטאלית העכשווית ניזונה מדימויים המערערים על ההבדל בין ה״אמיתי״ ל״כוזב״ ובין ״הממשי״ ל״מדומיין״. השיח הפוסט-מודרניסטי, בכלל, והטכנולוגיות החדשות שמקלות על "עיבוד" תמונות, בפרט, חותרים תחת מושגים כמו ״אמת (צילומית)״ או ״מקוריות״. מושגים דוגמת "מות האמת", "פוסט אמת", "חדשות מזויפות" ו"עובדות אלטרנטיביות" היו לשגורים ולגיטימיים. ולמרות הכל, התמונה של קייט וילדיה מהווה הוכחה לכך שאנחנו ממשיכים.ות לחפש בצילום תיעוד "אובייקטיבי" ו"אמין" של המציאות ועדות לכך שהיא אכן התקיימה.

הזיכרון המקומי לא יכול שלא להידרש לתצלום המפגש ההיסטורי בין בנימין זאב הרצל לקיסר גרמניה וילהלם השני, מפגש שהתקיים ליד מקוה ישראל ב-28 אוקטובר 1898. הרצל נראה בו כשהוא ניצב לפני הסוס שעליו רוכב הוד מעלתו הקיסר, כובעו בידו והוא כמו מרכין ראש בפני הסמכות. אין ספק שהדברים ארעו. הרצל עצמו דיווח על המפגש ביומנו: "הקיסר הבחין בי עוד ממרחק. [...] הוא הוביל את סוסו לעברי – ועצר מולי. [...] וכשהתוכף לעבר צווארו של הסוס והושיט לי את ידו, צעדתי קרוב-קרוב לעבר סוסו, הושטתי את ידי כלפי מעלה ועמדתי לפניו בגילו ראש". הבעיה היחידה היא שדוד וולפסון, שהתלווה להרצל במסעו האחד והיחיד לארץ-ישראל ואמור היה לתעד את האירוע, היה כל-כך נרגש עד שחתך בטעות את הרצל מן הפריים. כל שנותר הוא תצלום של הקיסר על סוסו הלבן מביט לעבר רגלו של הרצל, האות היחיד שנותר לקיומו. היות ואף אחד לא הטיל ספק בחשיבותו של התיעוד, מיהרו פרנסי הישוב לקבל החלטה. הרצל נקרא להצטלם על גגו של בניין ביפו, כשכובעו בידו. תמונתו זו, שצולמה גם היא על-ידי וולפסון, נשתלה בתמונה המקורית, כאשר הקיסר הועבר אחר כבוד אל הסוס השחור שניצב מאחור. פוטומונטאג' קוראים לזה. מדובר בטכניקה ששימשה לעתים קרובות להצגת אירועים שמעולם לא התרחשו או לתיקון מני "תקלות", בין אם על-ידי השמטות ובין אם על-ידי תוספות. במאמר שהתפרסם בעיתון הארץ במלאת 120 שנה לאירוע, הכתיר עופר אדרת את התצלום בכותרת "הפייק ניוז הציון הראשון" (28 אוקטובר 2018).

תמונה

 

תמונה

 

אפרופו הפוטומונטאג' שנערך לתצלום של הרצל והקיסר הגרמני, ואולי לקייט ולילדיה, ניתן להזכיר שני מפגשים שמעולם לא התקיימו, אבל צילומים מזויפים שלהם, שנערכו בטכניקות דיגיטליות שונות הופצו כאמת צרופה. הראשון הוא אחד מסדרת תצלומים המציגים את הנשיא לשעבר דונאלד טראמפ כשהוא נעצר על-ידי שוטרים של משטרת ניו יורק החמושים בציוד לפיזור הפגנות. הסדרה הופצה ברשתות החברתיות בשלהי מרץ 2023, ולקח זמן (קצר, יש לציין) עד שהובהר שמדובר ב(עוד) תצלומים שהופקו על-ידי אחד ממחוללי תמונות AI, אשר נעשים לאחרונה יותר ויותר מתוחכמים ויותר ויותר נגישים.

התצלום השני, פרי עבודתה של הצלמת המהוללת אנני לייבוביץ', מציג מפגש בין שליטים מסוג אחר: לאו מסי וכריסטיאנו רונלדו. שניים אלו, הידועים כצהובים זה לזה, העלו באותו יום לא מקרי (יום לפני פתיחת משחקי המונדיאל של 2022) איש איש לחשבון האינסטגרם שלו תמונה שלו ושל עמיתו-יריבו בעיצומו של משחק שחמט המתנהל על מזוודה של לואי ויטון. לאחר שנים שבהן סירבו לכל סוג של שיתוף פעולה, הם חברו למותג המפורסם, שביקש להעמיד קמפיין שכל העולם ידבר עליו. ואכן, הרשת געשה ותוך 24 שעות מפרסום התצלום הוא הפך לתמונה הרביעית הפופולרית ביותר אי-פעם באינסטגרם. ואז התברר שמדובר במניפולציה דיגיטלית. כל אחד מהשחקנים צולם בנפרד והתמונה הסופית אינה אלא שילוב מרוטש של השניים.

תמונה

מימין: דונאלד טראמפ בAI, משמאל: ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, צילום: אנני ליבוביץ׳

 

הגם שהובהרה הסיבה ל"מניפולציות" שנערכו בתצלום של קייט עם שלושת ילדיה (או למה שהיא עצמה הגדירה כ"התנסות בעריכה") והעולם יכול לנשום לרווחה (מהולה בדאגה), אין ספק שזיוף – או שמא נאמר, עדכון קל – של דיוקנאות הוא לא המצאה חדשה. רק הטכנולוגיות הן חדשות: אלו שמאפשרות את יצירתו של הזיוף, כמו אלו שחושפות אותו.

 

כתב: ד"ר נעמי מאירי-דן
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית

קראו עוד במגזין המחלקה >>

InstagramFacebook