מערכת בצלאל | הסיכות הצהובות: המעצב שאחראי על אחד מסמלי המאבק המשמעותיים ביותר

כל מחאה צריכה סימן שייצג ויזהה אותה. המעצב שאול כהן, בוגר מסלול אודות עיצוב בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, יצר את אחד מסמלי המאבק המשמעותיים בימינו. לציון חצי שנה לשביעי באוקטובר ולמלחמת ׳חרבות ברזל׳ סיפר על הדרך שעשה מלימודיו בבצלאל ועד היום, ועל סיכת הההזדהות עם החטופים/ות.

הסיכות שיצרת הפכו לאחד מהסמלים המשמעותיים של המאבק להשבת החטופים והחטופות. איך הגעת לזה?
"הכל התחיל כשקשרו לי סרט צהוב על ידית הדלת של האוטו והסרט לא החזיק מעמד. הדפסתי לי סיכה אחת בסטודיו כדי שתהיה לי על הסינר שאיתו אני עובד."

תמונה

הסיכות עוררו עניין מאוד מהר. איך זה התפשט?
"צילמתי את הסיכה והעלתי לסטורי. אנשים התחילו לבקש גם ולשאול איך השגתי. היו לי בסטודיו בסביבות 300 פיני מתכת וסוגרי מתכת אז הדפסתי 300 סרטים צהובים מפלסטיק והצעתי לכל מי שמעוניין שיגיע אלי לסטודיו לקבל במתנה. כל ה-300 נאספו תוך יומיים- שלושה והביקוש החל לגדול."

איך הצלחת לייצר כ"כ הרבה סיכות בזמן קצר? ועוד בזמן מלחמה?
"חיפשתי ספק של סיכות מתכת בארץ כי להזמין מסין בתחילת המלחמה היה משימה בלתי אפשרית. מצאתי יבואן מרשל"צ שהסכים למכור מינימום של 5,000 סיכות, התחננתי אליו שימכור לי פחות כי לא האמנתי שיהיה לי מה לעשות עם כמות כזאת. היבואן לא הסכים ורכשתי ממנו 5,000 סיכות בידיעה שהן ישארו אצלי בסטודיו שנים. שבוע לאחר מכן, נסעתי אליו לרכוש עוד 5,000 סיכות ואנשים מכל הארץ המשיכו להגיע אלי לסטודיו לקבל סיכות במתנה."

איך אתה מדפיס את הסיכות?
"בניתי את הקובץ בתוכנת תלת מימד (פיוז'ן 360). אני מדפיס את הסיכה במדפסות תלת מימד אצלי בסטודיו ובטרידי פקטורי בפלורנטין, ואז מדביק את סיכות המתכת בדבק איכותי וסוגר😊"

תמונה

גם כיום יש צורך בסיכות?
"היום לאחר שיצרתי כבר מעל 100 אלף סיכות, אני עדיין ממשיך לחלק 2 סיכות במתנה לכל מי שרוצה ומוכר בחמישה שקלים כמות גדולה יותר. חברות וארגונים שרוכשים עבור העובדים שלהם סיכות, מאפשרים לי להמשיך ולחלק סיכות בחינם בלי הפסקה.

אתה בקשר ישיר עם מטה החטופים/ות?
"את הקובץ להדפסת הסיכה העברתי למטה החטופים כדי שימכרו ולדעתי הצליחו עד היום להכניס מעל מיליון ש״ח בזכות הסיכה."

תמונה

"הכל התחיל בזכות קול קורא שקיבלתי במייל מבצלאל"

נחזור רגע כמה שנים אחרונה. איך הגעת ללמוד בבצלאל?
"הגעתי פעם אחת באוטובוס וזאת היתה טעות. מאז רק עם רכב😊"

עכשיו הקמפוס במרכז העיר, ניתן להגיע עם הרכבת ממש בקלות. עידן אחר. מה למדת? 
"עשיתי תואר שני בתכנית לעיצוב תעשייתי, במסלול אודות עיצוב, וזאת היתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שעשיתי. חבר רשם אותי (עדן אוחנא) כי חשב שזה יעשה לי טוב והוא צדק בהחלט."

תמונה

מה היה פרויקט הגמר שלך?
"חנן דה לנגה הנחה את פרויקט הגמר שלי, אני זוכר שהגעתי אליו למפגש הראשון עם כמה קונספטים בינוניים מינוס, והוא הזכיר לי שפעם באחד התרגילים בקורס עשיתי פארודיה על עולם העיצוב ושאל אם בא לי לפתח את זה."

פרויקט הגמר רלוונטי לעבודתך גם כיום?
"פרויקט הגמר שלי עסק בהומור וזה פרויקט שאני ממשיך לפתח עד היום."

אחד מהפרויקטים המוכרים שלך, בו אתה מיצר דגמים קטנטנים של מבנים, מיניאטוריות, החל גם הוא בבצלאל.
"הכל התחיל בזכות קול קורא שקיבלתי במייל מבצלאל - להשתתף בתערוכה במוזיאון בברלין- הצעתי סקיצות לייצר השוואה בין הבאוהאוס הישראלי לבאוהאוס הגרמני ושם לראשונה בניתי מיניאטורות של בניינים והתאהבתי!"

תמונה

מה קורה עם הפרויקט כיום?
"אחרי התערוכה התחלתי לבנות מיניאטורות בתור תחביב ותוך זמן קצר הגיעו הזמנות וזה הפך לעסק. היום בסטודיו אנחנו ארבעה מעצבים שבונים מיניאטורות כל יום כל היום. זיו רודיטי המוכשר (בוגר בצלאל) מנהל את הסטודיו ואנחנו מקבלים הזמנות לבניית מודלים מהארץ ומהעולם."

לפני סיום: טיפ למעצב/ת בתחילת הדרך?
"לעבוד קשה. להיות יותר טוב מכל מי שמתמודד/ת איתך על משרה/פרוייקט, את הסדרה בנטפליקס אפשר יהיה לראות גם בשנה הבאה."

לאתר של שאול כהן