מערכת בצלאל | שיחה עם סטודיו True Twins - אלמוג סלע ואיתמר תורן

לכבוד יום העצמאות שוחחנו עם אלמוג סלע ואיתמר תורן, מסטודיו True Twins, על דרכם העצמאית לאחר סיום לימודיהם במחלקה לתקשורת חזותית.

״נחשפתי לעבודות של בוגרי ובוגרות המחלקה לתקשורת חזותית והתרשמתי מאוד. בכלל לא ידעתי שאפשר לעשות דברים כאלה בארץ.״

אנחנו יודעות שהכרתם בבצלאל, בשנה הראשונה ללימודים. נשמח לשמוע איך הכרתם, אבל עוד לפני, איך הגעתם לבצלאל?

"לפני שהגענו לבצלאל, שנינו עסקנו בוידאו וצילום, כל אחד במסלול האישי שלו. שנינו חיפשנו מקום שיאפשר לנו להתפתח מקצועית וגם יעזור לנו לרכוש כלים חדשים ליצירה.״

איתמר: "נחשפתי לעבודות של בוגרי ובוגרות המחלקה לתקשורת חזותית והתרשמתי מאוד. בכלל לא ידעתי שאפשר לעשות דברים כאלה בארץ. מאוד חששתי מהצד הטכני של הדברים וחשבתי שבבצלאל נלמד בעיקר תוכנות. במהלך הלימודים, גיליתי שהידע הטכני הוא חשוב אבל לא עיקר הדברים. המרצים/ות לימדו אותנו לחשוב באופן עיצובי ולא רק לשלוט בתוכנה מסוימת. למדתי המון גם מהסטודנטים/ות שהיו סביבי בלימודים. האנשים שהיו איתי בכיתה הם הקולגות שלי למקצוע גם היום, שנים אחרי שסיימתי."

אלמוג: ״הכרנו אחד את השניה בשנה א׳ ללימודים כששובצנו במקרה לאותה כיתה. החיבור בינינו נבנה על רקע עניין משותף ביצירת וידאו. את התרגיל הראשון שלנו בוידאו הגשנו לתחרות בינלאומית וזכינו מקום ראשון. זה היה סימן טוב שעובד לנו.״

ספרו לנו על רגע מכונן במהלך הלימודים, רגע משמעותי במיוחד שיהווה בסיס להקמת הסטודיו.

"בשביל שנינו חווית החילופים היתה בלתי נשכחת. אלמוג עברה ללמוד סמסטר בפראג, צ'כיה (באוניברסיטת Umprum) ואיתמר טס לסמסטר באוטרכט, הולנד (באוניברסיטת HKU). נחשפנו שם לשפה חדשה והושפענו מתרבות שונה. להיות לבד בחו״ל תקופה ארוכה זו חוויה משנת חיים ואנחנו שמחים שהיתה לנו ההזדמנות הזו. היינו בחילופים בסמסטרים שונים אז יצא שלא נפגשנו ולא עבדנו יחד במשך כל שנה ג׳. חזרנו שנינו לבצלאל עם פרספקטיבה אחרת והתנסויות במדיומים שונים. בשנה ד׳ לקחנו קורסים משותפים וגם התחלנו לקחת עבודות יחד כצוות, מה שהוביל אותנו לבסוף ליצור יחד תחת אותו שם."

מתי התגבשה ההחלטה לצאת לעצמאות ולפתוח סטודיו?

"הקמנו את הסטודיו שלנו, True Twins, ב 2017 מיד לאחר סיום הלימודים בבצלאל. הרגיש לנו טבעי להמשיך את העבודה המשותפת שלנו וליצור יחד. היה לנו יותר נוח להגדיר את עצמנו כ״סטודיו״ בשביל שלקוחות יבינו שאנחנו גוף אחד שנותן מענה רחב בתחומים שונים. אנחנו תמיד עובדים על כמה פרויקטים במקביל, בשנים האחרונות אנחנו מגדירים את עצמנו כבמאים, מעצבים אומנותיים לקולנוע וטלוויזיה וכמעצבים גרפיים." 

יצרתם מגוון רחב ומרשים של פרויקטים, פרויקט חשוב במיוחד שהיווה אבן דרך?

"אחד הפרויקטים שהכי מקושר אל היצירה שלנו הוא הפתיח לסדרה ״חזרות״ (כאן 11). שם יצרנו סט מיניאטורי שמבוסס על חלקים מעלילות הפרקים בסדרה. זה הפרויקט שגם הוביל את הבמאי אלון דניאל לפנות אלינו ולעבוד על העיצוב של הסרט 6:30."

6:30 זהו סרט דוקומנטרי, המתעד סיפורים של ניצולי אירועי הטבח המזעזעים שהתרחשו בשבעה באוקטובר. איך הרעיון התגבש בזמן אמת? 

"הרעיון היה ליצור סרט דוקו על ה7.10 באופן שונה: להציג את סיפורם של מספר ניצולים מאירועי הטרור מבלי להראות תיעודי זוועת. רובנו נחשפנו בזמן אמת לסרטונים גרפים בערוצי החדשות וברשתות החברתיות, כאלה שהשאירו אותנו מצולקים. אלון דניאל במאי הסרט פנה אלינו במטרה לייצר עולם מיניאטורי המציג את זירות הטבח השונות ואת סיפורי השורדים."

"ליצור בזמן המלחמה היה כמו תרפיה בשבילנו. היה משחרר עבורנו לחזור ולעבוד עם הידיים, וגם לעבוד יחד עם אנשים ברגעים המלחיצים של המלחמה. זה עזר ליצור תחושה קהילתית תומכת."

איך העבודה בוצעה בפועל?

"כשבוע לאחר האירוע פתחנו פס ייצור מיניאטורות בסטודיו שלנו. צירפנו את מאי סלע כארט דיירקטורית ויחד גייסנו למעלה מ-30 מתנדבים מתחומים שונים. הגיעו אלינו אנשי ארט, ארכיטקטים, נגרית, מעצבת ציפורניים, מעצב תכשיטים, מעצבים גרפיים ועוד רבים שנתנו את ידם בדבר."

״יחד בנינו את גדר הגבול, את שטח מסיבת הנובה, את כביש המכוניות השרופות וחלקים מקיבוצים ויישובים מהעוטף. גדר הגבול נרקמה מחוט ברזל, את העצים ייצרו מענפים וערבוב של עיסת ספוג צבועה בירוק ואלמנטים נוספים כמו הטנק הודפסו במיוחד במדפסת תלת מימד."

היו חששות לגבי התוצר הסופי? 

"ליצור בזמן המלחמה היה כמו תרפיה בשבילנו. היה משחרר עבורנו לחזור ולעבוד עם הידיים, וגם לעבוד יחד עם אנשים ברגעים המלחיצים של המלחמה. זה עזר ליצור תחושה קהילתית תומכת. היו לנו חששות שיצירת המיניאטורות תהפוך את כל הסרט ל״חמוד יותר״, אבל זה מעניק לסרט זווית בולטת ומיוחדת. במקום לראות תיעוד אמיתי מהזירות המדממות המיניאטורות גורמות לצופים להתחבר למציאות קשה לעיכול."

היצירה שלכם היא במגוון מדיומלי רחב, יש מדיום מועדף עליכם?

"אנחנו לא מקובעים אף פעם על סגנון אחד של יצירה. לכל פרויקט מתאים הסגנון שלו ואנחנו עובדים בהרבה פורמטים: עיצוב בתנועה, בניית מודלים בתלת מימד, אנימציית סטופ-מושן, אנימציית דו-מימד וצילום וידאו. יחד עם זאת אנחנו מרגישים ש״קראפט״ מייקינג זה הדבר שהכי מושך אותנו. כלומר ידניות מסוימת, שאפשר לזהות בה את עקבות היוצרים. לכן בפרויקטים בהם זה מתאפשר נעדיף תמיד לקחת את הקונספט ושיטת הביצוע לכיוון ידני ככל האפשר."

מהן התכניות לעתיד? 

"מאז ומתמיד נמשכנו לסרטים סדרות ותכנים שקשורים בוידאו. במשך שנים יצרנו קליפים ובנינו עולמות ויזואלים לטובת יוצרים אחרים. אנחנו מרגישים עכשיו בשלים ליצור סרט עם סיפור מקורי משלנו. התחלנו לעבוד על תסריט לסרט קצר ואנחנו מקווים לצאת להפקה שלו בהמשך השנה. במקביל אנחנו רוצים להמשיך לעצב פתיחים לטלוויזיה ולעצב אומנותית סרטים בארץ ובחו״ל." 

לקראת סיום: טיפ למעצב/ת בתחילת הדרך?

״לכו למוזיאונים, תראו סרטים חדשים וישנים, חפשו והכירו אמנים/ות ומעצבים/ות שאתם/ן מתחברים/ות ליצירות שלהם ושלהן. לתיק העבודות, נסו ליצור במספר פורמטים שונים, גם אם הם לא הזירה הבטוחה שלכם, זה בסדר להגיש דברים שהם לא מושלמים."

לאתר של סטודיו True Twins
לעמוד האינסטגרם של סטודיו True Twins