מערכת בצלאל | שיחה עם עמית טריינין על איור, זיכרון, מלחמה ועצמאות | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

מערכת בצלאל | שיחה עם עמית טריינין על איור, זיכרון, מלחמה ועצמאות

פורסם ב
13.5.24

על התפר בין יום הזיכרון ליום העצמאות שוחחנו עם עמית טריינין, ראש תחום האיור במחלקה לתקשורת חזותית וראש המרחב לפיתוח קריירה בבצלאל.

עמית טריינין, צילום: צור קוצר
עמית טריינין (צילום: צור קוצר)

"מלחמה זו דוגמא מובהקת למשבר שמתקיים בכמה ממדים בבת אחת, זהו משבר אישי, חברתי, לאומי ופוליטי בו האיור מקבל במה עצומה מעצם תפקידו ככלי המתקשר עם הצופה טקסט או רעיון."

איור של דמות בשחור בפרופיל עם דמעה אדומה
מאיה לוי, מתוך פנים ושמות

לאחר השבעה באוקטובר, ראינו שהראשונים להגיב למתרחש היו המאיירים והמאיירות. ספר לנו על תפקיד האיור בזמן מלחמה לאורך ההיסטוריה.

"לאורך ההיסטוריה ובמיוחד אחרי השבעה באוקטובר לאיור היה (ויש עדיין) תפקיד קריטי וחשוב במצבי משבר. מצב מלחמה הוא מצב קיצוני בו המשבר מתקיים במקביל במספר ממדים:  האישי, החברתי, הלאומי, הפוליטי והעולמי. האיור בזמן מלחמה מקבל במה חשובה ככלי המשפיע על הציבור בזכות היותו אמצעי חזותי המתקשר טקסט ורעיון באופן מרכך וברור בזמן בו צופה נמצא/ת במצב של סערה רגשית וחרדה ובכך הופך לאפקטיבי.

דוגמאות רבות לכך ניתן למצוא בכרזות של האחים שמיר שנוצרו עם קום המדינה ונועדו להעביר מסרים לציבור הקוראים להתגייסות לצבא ולשמירה על המורל הלאומי. להבדיל אלף אלפי הבדלות את אותה פעולה בדיוק עשתה המפלגה הנאצית בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים שהשתמשה באיור ככלי להעברת מסרים (נוראים בחלקן) לציבור."

 

גבריאל (מימין) ומקסים שמיר ב"סטודיו האחים שמיר", שנות ה-70, סמל מדינת ישראל שעוצב על ידי האחים שמיר.

"במקביל לתפקידו המגויס פורח האיור ככלי המספר סיפור וחוויה וכאמצעי חשוב לתיעוד, הבראה, הסברה והישרדות לאורך המלחמות ולאחריהן. ככזה ניתן למנות את הקומיקס "מאוס: סיפורו של ניצול" - ספר זיכרונות בצורת רומן גרפי, שנכתב ואויר על ידי אמן הקומיקס היהודי-אמריקאי ארט ספיגלמן בעקבות מלחמת העולם השניה, הנובלה הגרפית של המאייר והמרצה מישל קישקה  "הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא", המספר על חייו של קישקה בבית הוריו בבלגיה ובמשפחה שהקים בישראל, המתנהלים בצל זיכרונותיו של אביו ממחנות ההשמדה."

איורים 7.10
אור יוגב

"בעקבות השבעה באוקטובר מאיירות ומאיירים רבים מצאו את עצמם בחזית העשייה הן מבחינה הסברתית ומחאתית"

מה התרחש אצלנו? בקונקטסט המקומי?

"בעקבות השבעה באוקטובר מאיירות ומאיירים רבים מצאו את עצמם בחזית העשייה מבחינה הסברתית, מחאתית, תיעודית, הנצחתית ורגשית. מבחינה הסברתית ומחאתית ניתן למצוא את איוריו של אור יוגב, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. במישור התעודי בלט הפרויקט "פנים ושמות" של בוגרות המחלקה יעל ולובלסקי ואור סגל, מבחינת השימוש באיור בהנצחה ניתן להזכיר את הפרויקט " זיכרון עוטף" והפרויקט של רוני אבוטובול, סטודנטית  מהמחלקה לאמנויות המסך, שבחרה להנציח את הנופלים בפרויקט מרגש שעזר למשפחות להנציח באופן מכובד ומרגש את יקיריהן."

איור של ילדים על גבעה
דוד פולונסקי

אחד מהפרויקטים המשמעותיים ביותר שנוצרו בתקופה זו, הוא 'זיכרון עוטף', בהובלתך. זהו מיזם מבקש להנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה כפי שהיה לפני האסון בשבת ה-7.10.23,  וגייס תרומות למען תושבי ותושבות העוטף שנפגעו. האם צפוי לו המשך?

"המיזם ממשיך להדהים אותי ביכולת שלו להגיע לקהלים שלא דמיינתי עליהם כלל.

ביום העצמאות הקרוב הוא יופיע בניו יורק במקומות שונים בעיר. הפדרציה היהודית, הסוכנות ושגרירויות רבות בצפון אמריקה עוסקות בהפצתו ובעוד מספר דקות אני אסע בפעם הראשונה אסע לסיור פרטי בקיבוץ בארי בעקבות מפגש מרגש שהיה לי עם מפונה מהקיבוץ בתערוכת המיזם שהתקיימה בשרונה בעזריאלי. זו תהייה הפעם הראשונה שאבקר בעוטף לאחר השבעה באוקטובר.  בהמשך תפתח בבית קנדינוף ביפו תערוכת המשך למיזם שתקרא "השארתי מאחור, בית" .  כיום איורי המיזם מוצגים במחלקת הילדים של בית חולים הדסה והתרומות שגייסנו עד כה מתקרבות לעבר המליון וחצי ש"ח."

איור בצלאל
מאיה לוי, יריד ״בתרי זוזי״

"במהלך השנתיים וחצי מאז הקמת המרחב נוצרה תשתית של פעילות במטרה ליצור גשר בין עולם האקדמיה לעולם התעסוקה"

וכנהוג: מיום הזיכרון ליום העצמאות.
אתה עומד בראש המרחב לפיתוח קריירה בבצלאל, שמטרתו בין השאר הוא לתת כלים ליום שאחרי התואר. לעצמאות. ספר לנו על כך.

"המרחב לפיתוח קריירה פועל כחלק מהמרכז להוראת אמנות ועיצוב למען ביסוס הגשר שבין האקדמיה לעולם התעסוקה.

במסגרת פעילות המרחב מתקיימות תכנית ההתמחויות המיועדת לסטודנטים/ות בשנים הגבוהות מכל התארים והמחלקות, כנס ויריד התעסוקה, סדנאות הכנה לחיים ופיתוח קריירה, סדנאות לפתיחת עסק עצמאי, פעילויות לקידום אוכלוסיות ייחודיות והשתלבותן בשוק העבודה והרחבת הידע בכל הנוגע לעולם התעסוקה הגלובלי בהווה ובעתיד."

מהי מעטפת התמיכה בזמן הלימודים ואחרי?

"במהלך השנתיים וחצי מאז הקמת המרחב נוצרה תשתית של פעילות במטרה ליצור גשר בין עולם האקדמיה לעולם התעסוקה. התשתית כוללת למשל את תכנית ההתמחויות, בה לוקחים חלק קרוב ל-300 סטודנטים/ות. התכנית מאפשרת לסטודנטים/ות להכיר את השטח התעסוקתי וללמוד תכנים וטכניקות מעשיות דרך תהליכי עבודה ועשייה. למעשה, כבר במהלך הלימודים משתלבים/ות הסטודנטים/ות בעולמות התעסוקה, צוברים/ות ניסיון ומבססים/ות את מעמדם/ן בעולם המקצועי.

המעטפת מתקיימת במהלך הלימודים והיא נבנית ומתפתחת עם פיתוח העבודה במרחב בשאיפה שנוכל להיות מענה ומקום תומך גם לבוגרים/ות. בתחילת חודש יוני יתקיים יריד התעסוקה השלישי, בכנסי התעסוקה הקודמים לקחו חלק מאות סטודנטים/ות ועשרות חברות ומעסיקים ופתחו פתח בפני הסטודנטים והסטודנטיות לעולם התעסוקה המשתנה של ימנו. בחודשים הקרובים נקיים  מפגשי פורטפוליו עם חברות ומעסיקים כגון wix ,lightrix u ועוד.

מאז הקמתו, המרחב עובד בשיתוף פעולה מלא עם עיריית ירושלים בהעברת סדנאות העוסקות בהכוונה וייעוץ ליום שאחרי התואר."

כנס
מתוך יריד התעסוקה של בצלאל (צילום: ינון כלפון)

בדרך כלל אנחנו מבקשות לקראת סיום טיפ לאלו שבתחילת הדרך, אך הפעם, נשמח לקבל טיפ דווקא לבוגרים ולבוגרות.

"הטיפ שלי מתחלק לשלוש:

  1. הכירו את הלקוחות שלכם/ן, באופן אישי ופנו אליהם תמיד בשמם הפרטי גם אם זה בהודעה או מייל. התאימו את אופן ההתקשרות איתם בהתחלה לאופן בו הם רגילים לעבוד וזכרו שבכללי לקוחות בארץ מעדיפים ווצאפ ולקוחות בחו"ל מייל. 
  2. תהיו גמישים. תהיו מוכנים לקבל את תנאי התשלום של לקוחות חדשים איתם רק התחלתם לעבוד ועם ביסוס הקשר התאימו את התנאים למה שנח לשני הצדדים.
  3. הרבו בשיתופי פעולה, זה אמצעי מעולה להתחדשות דינמיות ורלוונטיות."

עוד על המרחב לפיתוח קריירה