מערכת בצלאל | שיחה עם דוד עדיקא, ראש המחלקה לצילום

שוחחנו עם דוד עדיקא, ראש המחלקה לצילום, על תפקידו של הצילום לאורך ההיסטוריה ובימים מורכבים אלו, על טכנולוגיה וחדשנות, ועל התשוקה והסקרנות בלימודי התואר ראשון בבצלאל. 

"הסרטונים והצילומים שמגיעים מתוך זירות הלחימה השונות עשויים להביא לשינוי בדעת הקהל ולהשפיע על דעת הציבור גם במדינות, או ציבורים, שרחוקים מהקונפליקט."

בימים אלו, נדמה שתפקיד הצילום הוא קריטי יותר מתמיד. הוא במידה רבה גם אחראי על דעת הקהל, אפילו חורץ גורלות. נכון לומר שמתרחשת גם מלחמת דימויים?

"לצילום כמדיום – יש תפקידים רבים מאז הולדתו בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה ומרכזיותו בחיים של האנשים והחברה גדלה עם השימוש בסמארטפונים וההתפתחות המואצת של הרשתות החברתיות.

בחודשים האחרונים – ומאז השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה, אנחנו חווים ביתר שׂאת את הכוח העצום של הצילום ואת השפעתו על עיצוב התודעה בארץ ובעולם. הצילום ככלי, נוכח במלחמה כשחקן מרכזי וממחיש ב״לייב״ את המתקפות והקרבות ומביא בזמן אמת ״אד הוק״ תמונות וסרטונים מתוך הלחימה והמלחמה. הסרטונים והצילומים שמגיעים מתוך זירות הלחימה השונות מביאים לשינוי בדעת הקהל ומשפיעים על דעת הציבור בארץ ובעולם , גם במדינות שרחוקות מהקונפליקט. יותר מזה, צילומים וסרטונים גם משפיעים על קבלת החלטות בסדר גודל מדיני, הם מאפשרים למנהיגים ולאזרחים להבין את המצב בשטח וככה מקדמים שיח של שינוי. צילומים שמתארים מצבי חירום הומניטריים וסבל אזרחי מעוררים תגובה רגשית חזקה וככה הם מקדמים תמיכה והזדהות עם כל אחד מהצדדים בקונפליקט. צילומים חזקים ועוצמתיים מהשטח מעוררים דיונים ציבוריים, מלהיטים מחאות ובסופו של דבר מביאים לתמיכה במערכות פוליטיות כאלו או אחרות. הצילום, ללא ספק הוא כלי לשינוי חברתי. מספיק להסתכל על מה שקורה עכשיו, למשל, התמיכות בפלסטינים והקריאות להפסקת המלחמה בעזה כפי שהם באים לידי ביטוי במכללות ובאוניברסיטאות בארה״ב, ומנגד - ההפגנות להשבת החטופים והתמיכה במשפחות החטופים. בסופו של דבר, המניעים לכל תנועות הבעד והנגד מעוגנים בתוך מלחמת דימויים וצילומים שכל צד בקונפליקט מספק כעדות. 

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לצילום יש גם כח מניפולטיבי, שיכול להוביל להצגת המציאות בצורה מגמתית או מוטה או מוטעית במטרה להעצים צד אחד על חשבון צד אחר."

הזכרת את האפשרות להצגת המציאות באופן מוטה, שכמובן מעלה את הנקודה שישנה התפתחות מואצת גם בשימוש בבינה מלאכותית ופיתוחים טכנולוגיים. איך זה בא לידי ביטוי?                                                      

"בינה מלאכותית עושה שימוש במאגרי הצילומים האינסופיים הקיימים ברשת לשם ״למידה״, מה שנקרא, ״למידת מכונה״ או deep learning. למעשה מחשבים לומדים לזהות תבניות ולבצע משימות כמו זיהוי פנים וחפצים, מיפוי, גוגל אימג׳ – וכדומה. הטכנולוגיה הזו, שהינה מבוססת על צילום מתרחבת גם לכל התחום של האוטומציה החדשה ברובוטים, או רכבים אוטונומיים המשתמשים במערכות מבוססות צילום לצורך זיהוי הסביבה ולניווט. באופן הזה, מערכות המבוססת על ״ראיית מכונה״ נסמכות על צילומים כדי לזהות מכשולים, או לטובת קריאת שילוט דרכים – ועוד.

בתחומים שאנו לומדים במחלקה לצילום בבצלאל, טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית מאפשרות שחזור תמונות פגומות, שיפור איכות התמונה, השלמת חלקים חסרים בדימוי או יצירה היפריאליסטית המדמה צילום או מחקה אותו." 

כיצד תכנית הלימודים התעדכנה בשנים האחרונות נוכח שינויים אלו?

"במחלקה לצילום בבצלאל אנחנו פועלים בכמה מישורים במטרה לפתח שפה צילומית אישית ברמה גבוהה. אנחנו עושים את זה באמצעות פיתוח חשיבה ביקורתית והתמקדות בתהליכי יצירה מקוריים ואישיים – במטרה לגבש גופי עבודה בצילום, וידאו, וטכנולוגיות נוספות. חשוב לנו שהפרויקטים של הסטודנטים והסטודנטיות יהיו רלוונטיים ועכשוויים, כאלו המגיבים למציאות מורכבת ומתוך זיקה לתחומי ידע רבים ורחבים. הסטודנטים והסטודנטיות במחלקה רוכשים כלים צילומיים שונים ומגוונים, מסורתיים וחדשניים במטרה לתאר את העולם והמציאות, או לברוא עולם ומציאויות אלטרנטיביות. תכנית הלימודים היא דינאמית מאוד ומתעדכנת הן ברמה הטכנולוגית והן במישור התמטי-נושאי. לפני כשנתיים הכנסנו קורס ב-cgi אותו מעביר האמן והמרצה אמיר יציב. הקורס בוחן מתודולוגיות של צילום וקולנוע באמצעות כלים דיגיטליים, לרבות שימוש בבינה מלאכותית."

לאחר ארבע שנות לימודים, מה קורה ביום שאחרי התואר? 

"זה כמובן אינדיבידואלי ותלוי בשאיפות השונות של הבוגרות והבוגרים. יש מי שמעדיפים/ות להמשיך לתארים שניים בארץ או בחו״ל, כאשר אחוזי ההתקבלות לתארים שניים מובילים בחו״ל או בארץ הם גבוהים ביותר ומתקרבים למאה אחוז. יש מי שבוחרים/ות להשתלב בשוק העבודה וכאן האפשרויות הן רבות, החל מהוראה של צילום, השתלבות במוסדות גדולים כמו מוזיאונים, ארכיונים, או יזמות ועבודה כצלמי/ות וכצלמים מסחריים, שותפים/ות בצוותים קריאטיביים – ועוד. במהלך 4 שנות לימודים במחלקה לצילום, הסטודנטים/ות רוכשים מיומנויות מגוונות ומקבלים כלים רבים שרובם קשורים בראייה, התבוננות, ניתוח צילומי – וכמובן יצירה ופיתוח של רעיונות מבוססי צילום ונרטיב, ככה שהאופציות העומדות לרשותם/ן רבות – והרשות נתונה.

זה ניכר כי בוגרות ובוגרי המחלקה לצילום מגיעים להישגים מרשימים מאוד, תוכל להרחיב?

כן, רבים/ות מהבוגרים/ות הם/ן עטורי פרסים והישגים. רק השבוע התבשרנו כי בוגר המחלקה, אריאל הכהן, זכה בפרס רפפורט לאמן צעיר מטעם מוזיאון תל-אביב לשנת 2024, יעל ברתנא, בוגרת המחלקה, מייצגת את גרמניה בביאנלה הנוכחית לאמנות בוונציה, בביאנלה הקודמת ב 2022, עילית אזולאי ייצגה את ישראל. רונן זין בוגר המחלקה זכה השנה בפרס פרסר לצילום ובמסגרת זו הוא יציג תערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב, עכשיו מציגה שם נטע לאופר שזכתה בפרס בשנה שעברה, לפניה זכו ורה ולדמירסקי ואלי סינגלובסקי – גם הם בוגרות ובוגרי המחלקה. וכמובן יש עוד, אלו רק דוגמאות מעכשיו."

"כמי שגדל בירושלים וכבר מגיל צעיר הראה נטייה ברורה לאהבת אמנות ולציור בפרט, החלום ללמוד בבצלאל נכח באופן משמעותי בחיי כנער צעיר."

במקביל להיותך ראש המחלקה, אתה גם מציג באינספור תערוכות ומתחזק קריירה ענפה. איך הכל התחיל? איך הגעת ללמוד בבצלאל?

"כמי שגדל בירושלים וכבר מגיל צעיר הראה נטייה ברורה לאהבת אמנות ולציור בפרט, החלום ללמוד בבצלאל נכח באופן משמעותי בחיי כנער צעיר. ההחלטה ללמוד צילום התגבשה בשנות העשרים, אחרי שבתחילה (אחרי הצבא) נרשמתי ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותוך כדי הלימודים הבנתי שעניין אמיתי ומימוש עצמי יתאפשרו עבורי רק אם אלמד אמנות ואעסוק ביצירה. ההחלטה ללמוד צילום היתה מתוך השאיפה להשתלב בתחום שהוא גם אמנות וגם מקצוע, כלומר - גם לעסוק בצילום במטרה לבטא רעיונות אמנותיים וגם לשלב עבודה ולהתפרנס כצלם.  כשנרשמתי ללימודי צילום בבצלאל באמצע שנות התשעים, הצילום כבר צבר נוכחות משמעותית בשדה האמנות העולמית והמקומית ונתפס כרלוונטי, עכשווי ומחדש – וזכה לפופולאריות עצומה. בזמני המחלקה לצילום נקראה: המחלקה לצילום, וידאו והדמייה ממוחשבת והייתה הראשונה להציע לימודים המשלבים טכנולוגיה מבוססת עדשה ברמה הכי גבוהה."

רגע מכונן במיוחד במהלך הלימודים?

"היו לא מעט רגעים מכוננים במהלך הלימודים שלי בבצלאל, ותקופת הלימודים הייתה עבורי מסע מתמשך של גילוי עצמי לצד חשיפה לתכנים תיאורטיים, ביקורתיים, חברתיים ואסתטיים – דרך לימודים מעשיים מחד ולימודים עיוניים מאידך. אני חושב שלמדתי להכיר בערכו של התהליך ולא רק לשאוף לתוצר. אחד הרגעים הזכורים לי ביותר קשורים דווקא בשיעור ביקורת עבודות בשנה ב׳, דרכו ננעצה בי התודעה כי צילום הוא לעולם סובייקטיבי וקשור בעמדה של המתבונן, בזהות שלו ובהשקפת עולמו."

ולפני סיום: טיפ לצלם/ת בתחילת הדרך שרוצה ללמוד בבצלאל?

"מי שרוצה ללמוד צילום צריך/ה להצטייד בסקרנות, תשוקה וברצון לחוות את המציאות ואת עולמו/ה הפנימי דרך מערך של הקשרים, פריזמות ופרספקטיבות – להיות מסוגל/ת להתבונן באומץ ובכנות אל המציאות האישית והקולקטיבית. כדאי גם להגיע ללימודים בראש פתוח, מוכן/ה לדיאלוג – לרפלקציה אישית; ולזכור שהצילום הוא מדיום שמייצר הזדמנויות שכדאי לאמץ ולבחון"  

ההרשמה למחלקה לצילום בעיצומה, הזדמנות אחרונה להצטרף לשנת הלימודים הקרובה
בואו לשמוע עוד ביום הפתוח:

יום רביעי | 14.8.24 | 10:45 - מפגש במחלקה לצילום
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
קמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, רח' זמורה 1, ירושלים

לפרטים והרשמה