מערכת בצלאל | שיחה עם אילנית קונופני

לקראת תערוכת הבוגרים/ות שוחחנו עם אילנית קונופני, זוכת פרס מצוינות בהוראה לשנת תשפ״ד, אוצרת עצמאית, בוגרת התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות וכיום ראש תחום אוצרות בה. מרצה במחלקה לצילום ואוצרת זו השנה השישית את תערוכת הבוגרים/ות של המחלקה.

"הלימודים בתכנית פתחו בפני אפשרויות תעסוקה שלא העלתי על דעתי, ואיפשרו לי להרחיב את רשת הקשרים בעולם האמנות.״

כראש תחום אוצרות וכבוגרת של התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות, נשמח להבין מה בעצם לומדים בתכנית? איך לומדים אוצרות?

"הסדנאות, המבואות וההרצאות בתכנית כוללים תכנים עיוניים ומחקריים שמשלבים לימודי אוצרות, תיאוריה וביקורת. פרויקט הגמר בשנה השנייה ללימודים מאפשר בחירה בין פרויקט גמר באוצרות, בכתיבה, במחקר, או בשילוב ביניהם."

מה מצפה לבוגרי/ות התכנית בסיום התואר?

"התכנית מכשירה את הסטודנטיות והסטודנטים להשתלב כאנשי ונשות מקצוע בתחומי האוצרות והמוזיאולוגיה. ניתן למצוא בוגרות ובוגרים של התכנית בתפקידי ניהול ואוצרות במוסדות תרבות, בגלריות עצמאיות ובמוזיאונים השונים. במסגרת הלימודים מתקיימים מפגשים עם אוצרות ואוצרים מובילים מהארץ ומחו״ל שמשפיעים על שדה האמנות המקומי והבינלאומי, בחללי תצוגה ברחבי הארץ (ואף בחו״ל) ובסדנאות בבצלאל. הדיונים עימם מתמקדים במגוון של פרקטיקות אוצרות שונות, חשיבה ביקורתית ופיתוח מודלים חדשים של אוצרות."

כבוגרת התכנית, אילו תובנות מרכזיות מתקופת לימודייך השפיעו על דרכך המקצועית?

"הבנתי עד כמה רחב ומסועף תחום האוצרות. למדתי קורסי כתיבה עם ארנה קזין שהובילה לכתיבה של מסות ששילבו בין כתיבה על אמנות לכתיבה אישית. ארנה עודדה אותי לפרסם אותן והפרסום הוביל לבקשות ממוזיאונים, גלריות ואמניות ואמנים/ות שאכתוב עבורם/ן טקסטים לתערוכות ולספרי אמן. הכתיבה הפכה כלי מרכזי בתהליך העבודה שלי כאוצרת וכמרצה. הלימודים בתכנית פתחו בפני אפשרויות תעסוקה שלא העלתי על דעתי, ואיפשרו לי להרחיב את רשת הקשרים בעולם האמנות. המרצות והמרצים בתכנית מעודדים חשיבה ביקורתית ובין-תחומית ודיאלוג בין מוסדות וגופים."

האם התכנית איפשרה התנסות מעשית במהלך הלימודים?

"בשנה הראשונה ללימודים יזמתי יחד עם חבר ללימודים, האוצר יצחק מזרחי, שיתוף פעולה בין התכנית לתואר שני במדיניות ותאוריה לבין סינמטק ירושלים בעידודה של ד״ר ליאת פרידמן ששימשה אז כראש התכנית. אצרנו תוכניות בהן הוקרנו עבודות וידאו וסרטי קולנוע של האמניות נירה פרג, מאיה ז״ק ורונה סלע יחד עם שיחה עמן. הבנתי שלאוצרות פנים רבות ושהחלק הארי מתקיים בדיאלוגים האישיים ובמערכות היחסים שנוצרות בין שלל התפקידים: האוצרת-האמנית-מנהלת הגלריה-המעצבת הגרפית-המבקרות בתערוכה וכו׳. אני מנסה ליישם את זה גם כאוצרת תערוכת הבוגרים והבוגרות של המחלקה לצילום."

בהזדמנות זו, נשמח לשמוע מה מתוכנן השנה בתערוכת הבוגרים/ות במחלקה לצילום 

"מחזור תשפ״ד של המחלקה לצילום מציג 20 תערוכות שמעידות על המיומנויות השונות שנרכשו במחלקה: מצילום אנלוגי וכימי של ראשית ימי הצילום במאה ה-19 ועד לשימוש בטכנולוגיות צילום ווידאו עכשוויות, סאונד, עריכת ספרי צילום ושימוש במידול ואנימציית תלת-ממד כחלק אינטגרלי בפרקטיקת העבודה. צילום הוא מדיום שנע עם המדע ועם החידושים הטכנולוגיים אבל ממשיך כל העת להאדיר ולהעריך את צדדיו המסורתיים. החיבורים שנוצרים על הציר הזה מובילים את הסטודנטיות והסטודנטים להמציא מידי שנה אפשרויות אמנותיות חדשות. צילום הוא אמנות שתופסת את מרקם החיים העדין באופן מיידי, צורת האמנות שלא יכולה להתחמק מהמוות, מהכאב, מהסבל האנושי ועימם מהקיום, מהחיים ומהעשייה האנושית מכיוון שהמציאות וההווה הם חומרי הגלם שנתפסים מבעד לעדשה. הסטודנטים והסטודנטיות תיעדו בוידאו ובסטילס, ביימו ובראו מדמיון או מזיכרון את החיים בעת מלחמה, בזמן של שבר ללא נחמה. הדימויים בתערוכה מורכבים מחיפוש אחר תחושת נשגב, הסגרות בבית, הימצאות במרחבים שגרתיים שהופכים לעת צרה למרחבים מוגנים ציבוריים, מסעות צילום באזורי טבע פריפריאליים שמדגישים עזובה או פלישה, אזורים צבאיים, בני משפחות מהגרים ממרוקו, אורוגוואי או מרוסיה במדינה על סף קריסה, שיחות ברחוב הירושלמי, ניסיונות לאסקפיזם, בחינה של מערכות יחסים וזוגיות ועוד. אני ממליצה בחום לעלות לקומה 3 בחלקו הדרומי של הבניין ולפגוש את אחד המחזורים המוכשרים והמרתקים של המחלקה לצילום."

בתכנית לתואר השני, פרויקט הגמר הוא לאצור תערוכה על כל שלביה, במסגרת הקורס ״תערוכה דה פקטו״. כיצד התערוכה מתגבשת? מהו התהליך הקבוצתי, האישי?

"הסטודנטיות והסטודנטים בקורס אוצרים תערוכה הלכה למעשה בהנחייתי ובליווי מקרוב של ד״ר שאול סתר, ראש התכנית. רעיון התערוכה יוצא לפועל באוצרות קבוצתית באופן שיתופי, תוך עידוד חשיבה אינדיבידואלית ועבודה אישית מול האמניות והאמנים המציגים בתערוכה. כל סטודנטית וסטודנט מבצעים כיחידים וכקבוצה את שלל תפקידי האוצרות: העמקת המחקר וניסוח הרעיון האוצרותי; כתיבה אוצרותית; בחירת יצירות לתערוכה; קיום ראיונות וקשרי עבודה מתמשכים עם האמניות והאמנים; תכנון הצבה ועיצוב החלל. במקביל, הקבוצה מתנסה בצדדים הלוגיסטיים של הקמת תערוכה: הפקה והקמת התערוכה, ניהול לוחות זמנים, בניית תקציב וגיוס כספים, יח"צ ופרסום. בכל שנה מוצגת התערוכה בחלל שונה בהתאם לתכנים של התערוכה. תערוכות עבר שנוצרו במסגרת הקורס הוצגו בקמפוס בצלאל החדש, בבית הנסן, במוזיאון פתח תקווה, ובפיתוח פלטפורמה אוצרותית וירטואלית המושתתת על טכנולוגיה של מציאות רבודה שהוצגה במוזיאון ישראל."

איך הסטודנטים/ות מתמודדים/ות עם תהליך יצירת התערוכה בפועל, מהם האתגרים המרכזיים?

"לאורך הקורס כל סטודנטית וסטודנט מקבלים מטלות אישיות ומטלות קבוצתיות כמו כתיבת הצעה לתערוכה, פנייה לאמנים ואמניות, גיוס כספים, ברטרים, ניסוח טקסט אוצרותי, ניסוח טקסט קיר, תיעוד תערוכה, עבודה על עיצוב התערוכה, יח״צ ושיווק, קיום סיורים ואירועים בתערוכה, עבודה מול אנשי מקצוע בתוך בצלאל ומול גופים ומוסדות חיצוניים, עבודה בימי ההקמות, בזמן פתיחת התערוכה ועד תום הורדת התערוכה ועוד. אופי המטלות משתנה בהתאם לתערוכה שמתגבשת. האתגרים העיקריים הם להתנסות בצורת עבודה חדשה ומסועפת, גמישה מספיק לשינויים והתאמות, וללמוד את מידת האחריות שיש לאוצרות ואוצרים אל מול האמנים והאמניות ואל מול מימוש חזונם ביצירת עבודות אמנות." 

מה מתוכנן בתערוכה השנה?

"הסטודנטיות והסטודנט בקורס - דבי לואיס, יעל ברנט, נועה חכים, סופיה בסוב, סלבה קלינדוחוב, ענת אכר שהם ושחר שלו - בחרו לפנות למספר של אמניות ואמנים ולחשוב יחד איתם על מעשה האמנות והאוצרות המקומי בתקופה הנוכחית, שהיא דרמטית, מטלטלת וממושכת ולא מאפשרת להביט על דברים בפרספקטיבה של זמן והחלמה. בבסיס התערוכה עומדות השיחות שמציגות מגוון של פרשנויות, תהיות ומחשבות בנוגע לעתיד בכלל, ולעתיד שדה האמנות והאוצרות בפרט."

״הפעם הראשונה שהרגשתי נוח לציין את שמי על הזמנה לתערוכה כאוצרת הייתה ברגע שבו התחלתי ללמוד בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל.״

נחזור לנקודת ההתחלה: מה הוביל אותך לבחור בקריירה כאוצרת?

"מיד לאחר שסיימתי תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תכננתי ללמוד בחו״ל תואר שני באנתרופולוגיה ויזואלית. בזמן שחיכיתי שתפתח ההרשמה, החלטתי ללמוד צילום במכללת הדסה על מנת להבין מה המשמעות של ״חזותי״. התאהבתי בצילום, שיניתי תכניות וסיימתי בשנת 2003 לימודי הנדסאית צילום, שנמשכו שלוש שנים. צילום עבורי הוא צורת האמנות שמצליחה לתאר בצורה הקרובה ביותר את החוויה האנושית ולנסח מנעד רגשות רחב, זה בולט במיוחד בתצלומים של הצלם האמריקאי רוברט פרנק (2019-1924). במסגרת תרגיל שעסק בהיסטוריה של הצילום התכתבתי איתו, הזמנתי אותו לארץ, וכסטודנטית אצרתי תערוכה בפעם הראשונה - תערוכת יחיד רטרוספקטיבית של תצלומיו. הקמתי יחד עם ראש המחלקה יורם להמן ז״ל גלריה במכללה, דאגתי להטיס את עבודותיו וסרטיו ואצרתי במקביל לתערוכת התצלומים גם תכנית הקרנות מסרטיו שהוקרנה בשלושה סינמטקים בארץ. כשעבדתי על התערוכה הרגשתי שלראשונה אני נחשפת למקצוע שמאגד תחתיו את הפרקטיקות השונות שצברתי. מאז עברו עשרים ואחת שנים של אוצרות במוסדות אקדמיים שונים, גלריות ומוזיאונים. אבל הפעם הראשונה שהרגשתי נוח לציין את שמי על הזמנה לתערוכה כאוצרת הייתה ברגע שבו התחלתי ללמוד בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל.״

איך את רואה את תפקיד האוצר/ת בימים אלו?

"אני לא מוצאת הבדל בין תפקיד האוצרות לפני השבעה באוקטובר ולאחריו, או לפני ההפיכה המשטרית או לפני מאורעות מדיניים ופוליטיים היסטוריים אחרים. לתפיסתי תפקיד האוצרת להתבונן בעזרתם של אמנים ואמניות ויצירות האמנות על המציאות בראייה ביקורתית, להציב יחד שאלות על החברה והתרבות, על האסתטיקה שמתפתחת בהם, על סוכני הכוח שמניעים אותם. התפקיד לא השתנה, אך ככל שנחבלים מדעי הרוח תפקיד האוצרת מרגיש נחוץ יותר ויותר - לעזור לאמנים ואמניות לא לעצור, להמשיך ליצור בתנאים הקשים ביותר, להרים קול ולהעניק צורה באמצעות אמנות לתחושות ולעמדות שרבות ורבים מאיתנו מתקשות לנסח אבל יוכלו להזדהות איתן דרך אמנות." 

מהן הסוגיות האוצרותיות העיקריות שאת מתמודדת איתן כיום?

"אני מקדישה יותר זמן למחשבה על יצירה ללא צנזורה ומגבלות אל מול הרצון לא לפגוע ברגשות המבקרות והמבקרים בתערוכות. המחשבות שלי נעות בין החשש מצנזורה חיצונית מוסדית או מדינית לבין החשש מפני חוסר מודעות לצנזורה פנימית, לרגעים בהם אני שמה גבולות לעצמי או מגלה שאמנים ואמניות שמים גבולות לעצמם מבלי לתהות על מקורם."

מלבד הפעילות הענפה בבצאל, אילו תערוכות באוצרותך מוצגות כעת או מתוכננות לקרוב?

״בימים אלה מוצגת התערוכה ״אסופת אור״ בבית טיכו שאצרתי עבור מוזיאון ישראל יחד עם ד״ר תמרה אברמוביץ׳ והתערוכה ״איזבלה וולובניק: שלוש שריטות ומכתב אהבה״ שאצרתי במוזיאון הרצליה יחד עם ד״ר איה לוריא.״

לקראת סיום: מהן לדעתך התכונות החשובות לאות? עצות לאלו שבתחילת הדרך בתחום האוצרות?

"אני מניחה שאלו עצות לכל תחום שאני מקווה שאצליח לממש - להתנסות במגוון ביטויים של עצמי כאישה וכאוצרת ולא לפחד לטעות, לא לפחד להביע עמדה, לא להירתע מאי ידיעה. להקשיב לאחרות סביבי וללמוד, ללמוד, ללמוד."

ההרשמה לתואר ראשון במחלקה לצילום ולתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בעיצומה. הזדמנות אחרונה להצטרף לשנת הלימודים הקרובה.
בואו לשמוע עוד במפגשי ההיכרות:

מפגש היכרות בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות
יום שישי | 26.7.24 | 11:00
גלריה Parterre
פרישמן 37, תל אביב

לפרטים והרשמה

מפגש היכרות במחלקה לצילום
יום רביעי | 14.8.24 | 10:45
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
קמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, רח' זמורה 1, ירושלים

לפרטים והרשמה