מגזין בצלאל | עיצוב אקולוגי והאולימפיאדה

מגזין בצלאל עוסק בסוגיות תרבות ואקטואליה בשיח העכשווי. הוא מציע סקירה על התחומים המגוונים הנלמדים באקדמיה: אמנות, עיצוב וארכיטקטורה לצד תרבות פופולרית, מדיה חדשה, מחקר חזותי, טכנולוגיה, חברה ופוליטיקה.
 
המגזין מאגד בתוכו מגוון רחב של ידע באמצעים שונים: ראיונות עם דמויות מרכזיות מהאקדמיה השופכות אור על מאחורי הקלעים, זרקור על בוגרות ובוגרים, המלצות על פרויקטי גמר נבחרים ועוד.

החודש ייפתחו בפריז המשחקים אולימפיים והפראלימפיים והם כמובן מזמינים אותנו לבדוק את הטרנדים החמים בעיצוב בתקופה זו.

פריז, אחת הערים היפות בעולם, מיצבה עצמה לא פעם על-ידי בנייה של מבנים ארכיטקטוניים שונים – החל מארמונותיהם ההיסטוריים של המלכים, דרך מגדל אייפל, וכלה במבנים העכשוויים - מרכז פומפידו, הספרייה החדשה ופירמידת הלובר. אך הפעם החליטה עירית פריז לנקוט באסטרטגיה עיצובית ומיתוגית חדשה והפוכה. במקום לבנות אצטדיון חדש שיעוצב על-ידי סטאר-כיטקט, שתמונתו תופץ בכל הרשתות החברתיות, החליט הועד האולימפי הצרפתי לארגן את המשחקים כך שיפיצו מסר של אחריות אקולוגית. המארגנים של המשחקים החליפו גנרטורים מונעים בדיזל בפאנלים סולאריים, בנו 400 ק"מ של שבילי רכיבה על אופניים, נטעו אלפי עצים, הרחיבו את המטרו וסגרו שטחים גדולים של העיר למכוניות. בצורה זו, הם כיוונו שהמשחקים האולימפיים הנוכחיים ייצרו כמחצית מפליטת הפחמן בהשוואה למשחקים הקודמים.

טקס הפתיחה של האולימפיאדה נערך בפעם הראשונה בצורה פתוחה ודמוקרטית על נהר הסיין כך שכל האזרחים/ות יכלו לראותו. כ-10,500 ספורטאים וספורטאיות עברו בתהלוכה בסירות קטנות או גדולות (תלוי בגודל המשלחת) לאורך נהר הסיין והגיעו עד למגדל אייפל. הדמוקרטיזציה של טקס הפתיחה מציגה את ערכי השוויון הצרפתיים - liberté, égalité, fraternité - כפי שנקבעו במהפכה הצרפתית.

אך התמה המכוננת של אסטרטגיית העיצוב של משרד האדריכלים הצרפתי Lacaton & Vassal, שמה במרכז שימוש חוזר בבניינים קיימים, במקום בנייה של מבנים חדשים ויומרניים. מכיוון שכך, החליטו להשתמש ב'גראנד פאלה' לארח את תחרויות הסייף והטקאוונדו, מגרש המסדרים של ה'אקול מיליטר' מארח את תחרויות הג'ודו, ההיאבקות והרוגבי הפראלימפי, כיכר הקונקוד מארח את משחקי הכדורסל, BMX, וסקייטבורד, ומגדל אייפל את כדורגל עיוורים (ענף ספורט פראלימפי). כחלק מהפרויקט האקולוגי, אף שוחזרה והושמשה בריכת השחייה ז'ורז' ואלארי, שנבנתה לקראת אולימפיאדת פריז 1924.

את המבנים חדשים שכן תוכננו, יסבו התושבים לאחר המשחקים לשימוש חוזר. זה יקרה בעיקר בכפר האתלטי בסן-דני, אחד האזורים החלשים ביותר מבחינה כלכלית בפריז, שיהפוך למקום עבודה ל-6000 איש לערך, ומקום מגורים לעוד 6,000 א/נשים, בנוסף לנטיעתם של 9,000 עצים, והקמת עמודי תאורה עשויים מפיגומים ממוחזרים. בריכות שחיה חדשות תוכננו כך שניתן יהיה לפרק אותן לאחר המשחקים ולבנות אותן מחדש במקומות בהם חסרות בריכות, אם כי 'מרכז אקווטיק' החדש שמרכז את ספורט-המים יישאר בשכונת סן-דני.

גם מעצבי/ות המוצר קיבלו הנחיה לעבוד בצורה אקולוגית. כך למשל הלפיד האולימפי שעוצב על-ידי Mathieu Lehanneur, תוכנן להיות צנוע ומאוזן תוך כדי שהוא מציג נושאים של שוויון, מים ושלווה. הלפיד, העשוי מפלדה ממוחזרת בצבעי שמפניה עוצב בצורה סימטרית לחלוטין (הן אופקית והן אנכית) כדי לבטא את העובדה שמשחקי פריז הם הפעם הראשונה שבהם יהיה מספר כמעט שווה של משתתפות גברים ונשים. מים הם המרכיב השני בקונספט של הלפיד כמחווה לנהר הסיין של פריז. חלקו התחתון של הלפיד משוקע כדי לשקף דימויים של גלים, ונותן רושם של אדוות. הקימורים בלפיד מבטאים את האלמנט העיצובי השלישי של השלווה. כחלק מהאסטרטגיה האקולוגית, נבנו השנה רק כ-2,000 לפידים, מספר קטן פי חמישה מהאולימפיאדות הקודמות.

התכנון הוא כמובן לא רק אקולוגי, ומשמש כפרסומת נהדרת ליופייה של פריז ולמבנים השונים בה אותם יראו ברחבי העולם בכל אירוע שישודר בטלוויזיה. התכנון גם זכה לביקורות רבות שכן פריזאיים רבים מתלוננים על סגירתם של כבישים, המחירים החדשים והגבוהים של המטרו, על סילוקם של דיירי רחוב מפריז, ועל העברה של מהגרים ומהגרות משכונת סאן-דני לפריפריה ועוד.

ולמרות זאת, הבה נקווה שהרעיונות האקולוגיים, דוגמת השמשתם המחודשת של מבנים, יהוו דוגמא לפרויקטים עתידיים רבים.

כתב: פרופ' אורי ברטל
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית

קראו עוד במגזין בצלאל >>