זוכות פרס אנדי 2.0 לשנת 2024 | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

זוכות פרס אנדי 2.0 לשנת 2024

נעמה אלירז, אליה בלוך וליאור אלבז
פורסם ב
11.8.24

פרס אנדי 2.0 לזכרה של אנדראה מוריסון ברונפמן מוענק לסטודנטים ולסטודנטיות בבצלאל עבור הצטיינות בתחומי היצירה והמלאכה הכוללים: זכוכית, קרמיקה, צורפות, אביזרי אופנה ונעליים.

השנה החליטה משפחת כהן בנדיבות, באקט של סולידריות ושותפות, להכפיל את פרס אנדי 2.0 ל-10,000$ לכל אחד מ-3 הזוכות, מה שהופך אותו לפרס הגדול ביותר וגם היוקרתי ביותר בתחומו.

בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מברכת את זוכי/ת פרס אנדי 2.0 לשנת 2023:

הצטיינות בתחום העיצוב הקרמי
נעמה אלירז,  ׳
מֵעֵין אֲחֵרִים׳, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

פסל טורסו
נעמה אלירז, ׳מֵעֵין אֲחֵרִים׳, פרויקט גמר, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, 2024. צילום: סשה פליט

בפרויקט הגמר שלה, בוחנת נעמה אלירז את כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו ושילובה בפרקטיקה האמנותית. הפרויקט מעלה שאלות אודות תפקידו וזהותו של האמן בעת הזו, את מקור היצירה האמנותית ואת מקומה של האנושיות באמנות. היצירה כולה בנויה משילוב של חדשנות ומסורת: "חומר חדש" - יצירת הבסיס לדימוי בכלי בינה מלאכותית, ויישומו בעולם הפיזי על ידי אחד החומרים העתיקים בתולדות האנושות - חימר.
לפרויקט הגמר של נעמה באתר בוגרי/ות בצלאל


הצטיינות בתחום עיצוב הזכוכית
אליה בלוך, 
 ׳דבר שמתחפש לבית׳, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

שולחן עם בועות זכוכית פורצות ממנו
אליה בלוך, ׳דבר שמתחפש לבית׳, פרויקט גמר, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, 2024. צילום: יובל אורבך

אליה בחרה רהיטים ופריטים ישנים שנזרקו, והרהרה בבית שבו גדלה, ואולי בבית שהיא רוצה לקבל, ובהבדל בין השניים. בפרויקט הגמר שלה, כל חפץ או רהיט מזמין פעולה אחרת הכוללת זכוכית. לכל פעולה יש סיפור בנאלי בחיי היומיום, כמעט נורמלי, אך גם גרוטסקי, מאיים ולעתים אסתטי ומלא הומור. זכוכית היא גם החומר וגם הכלי.
לפרויקט של אליה באתר בוגרי/ות בצלאל


הצטיינות בתחום עיצוב אופנה, תכשיטים ונעליים
ליאור אלבז, ׳
התקדמות במקום׳, המחלקה לצורפות ואופנה

נעליים מאבנים
ליאור אלבז, ׳התקדמות במקום׳, פרויקט גמר, המחלקה לצורפות ואופנה, 2024. צילום: גיא רשקו

הפרויקט של ליאור מטיל ספק בפונקציה הסימבולית של הנעל כמקדמת ומייצג פרשנות חדשה לנעליים. הן חורגות מגבול תפקידן המקובל, ובוחנות את המחשבה שהתקדמות היא לרוב מכוח האינרציה ולא מכוונה אקטיבית. סלעי הבזלת מקשים על ההליכה ומעוררים את המחשבה על משמעות ההתקדמות, האם משמעה הליכה או לחילופין עמידה והרהור? הבחירות שהנחו את העיצוב שואפות ליצור דיסוננס בין המראה המוקפד והמפוסל של הגפות העוטפות את הרגל לבין מראה גס וטבעי של סוליות העור וחיבורן לאבן הבזלת המקומית. 

העבודות הזוכות ופרויקטים רבים נוספים מוצגים כעת במסגרת תערוכת הבוגרים.ות של בצלאל 2024.
כל הפרטים בלינק