מערכת בצלאל | שיחה עם ארז גביש, ראש המחלקה לתקשורת חזותית

לקראת סיום כהונתו כראש המחלקה לתואר ראשון בתקשורת חזותית, שוחחנו עם ארז גביש, מעצב גרפי רב תחומי, מאייר ואנימטור, על סיכום הקדנציה והשנה המורכבת, על תערוכת הבוגרים והבוגרות, ועל האתגרים שעומדים בפני הדור הבא של המעצבים/ות. 

"אני מאמין בפעולה רחבה, בלימודים מגוונים, שמכינים למוביליות תעסוקתית - התכנית שלנו מאפשרת גמישות והתפתחות הרבה אחרי שהלימודים מסתיימים."

התחלת את דרכך כסטודנט במחלקה לתקשורת חזותית, מהר מאוד חזרת לאקדמיה כמרצה, בין השאר גם כראש גם תחום Motion Design, ולימים הפכת לראש המחלקה. איך העשייה המשמעותית הזו החלה? איך בכלל הגעת ללמוד בבצלאל? 

"תמיד ידעתי שאני אלמד בבצלאל. ציירתי, ואני זוכר את עצמי מצייר קומיקס ולוגואים של חברות תקליטים ולהקות שאהבתי. מילדותי שמעתי את המשפט ״אתה תלך לבצלאל״. אפילו לא ביררתי לגבי מקומות אחרים. ניגשתי לבחינות והתקבלתי."

נקפוץ ארבע שנים קדימה לסיום התואר: מה היה פרויקט הגמר שלך?

"סיימתי בשנת 97׳ והצגתי בפעם הראשונה באקדמיה פרויקט motion design. עיצבתי והנפשתי שלושה פתיחים טיפוגרפיים לסרטי שוליים:  ״דרך הדרקון״ עם ברוס לי,  ״ראש מחק״ של דיוויד לינץ׳ ו ״היירספריי״ של ג׳ון ווטרס."

מה עשית "ביום שאחרי התואר"? איך זה סלל את דרכך המקצועית?

"פתחתי סטודיו בשנה ג׳, והתחלתי להתמחות במושן. פרויקט הגמר שלי פתח לי את הדלת לקריירה ארוכה בעיצוב ואנימציה בטלוויזיה. בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים עיצבתי את מרבית ערוצי ותכניות הטלוויזיה הישראליות, גם קצת בחו״ל (חברת כבלים נורווגית, תכנית מתיחות משונה ל-bbc…). העסקתי כחמישים עובדים בשני סניפים, עיצבתי סדרות אנימציה בינלאומיות, ובכל דבר שעשיתי הרגשתי את היסודות העמוקים של הלימודים שלי בבצלאל."

ומשם המשכת לקריירה עשירה וענפה. הצלחת להתמיד בעשייה גם באינטנסיביות של התפקיד?

"לאורך כל שנות הכהונה שלי עיצבתי סרטים דוקומנטריים. זה תחום שאני אוהב במיוחד, בעיקר משום שהוא גורם לי ללמוד ומרחיב את הידע הכללי שלי. עיצבתי כמה מסרטי סדרת  ״העברים״, ואני אוהב במיוחד את הסרט  ״מורי, חידת שבזי״ שעיצבתי עבור הבמאית ישראלה שאער־מעודד (שמלמדת גם היא בבצלאל)."

בימים אלו מוצגת תערוכת הבוגרים/ות השנתית של המחלקה, האם ישנה מגמה כלשהי שניתן להצביע עליה?

"הפרויקטים מגוונים, מעניינים, מורכבים וחקרניים. הם פועלים בכל הדיסציפלינות, והאיכות גם השנה יוצאת מגדר הרגיל. גם המצב, על כל מורכבותו, נוכח מאוד בעבודות. בחלקן יש התייחסות ישירה למשברים שאנחנו עוברים, אבל גם העבודות האישיות מסמנות הלך רוח קודר. יחד עם זאת, אני מעודד מכך שהבוגרות והבוגרים מפגינים מעורבות ודעתנות לגבי המקום שלהם בחברה והאחריות שלהם לעיצוב העתיד."

בפרספקטיבה רחבה יותר: לאחר כהונה בת שמונה שנים וחצי כראש המחלקה, כיצד אתה רואה את ההתפתחות שעברה המחלקה?

"זו כהונה ארוכה, וזה התפקיד המאתגר והמהנה ביותר שעשיתי. הצלחתי לקדם את הדברים שרציתי לקדם - משחקים, השלוחה החרדית, פתיחת תכנית הלימודים של המחלקה לבחירה חופשית והתמחות אישית של הסטודנטיות והסטודנטים, הגדלת המחלקה, הרחבת הסגל ובמיוחד גיוס מרצים ומרצות צעירים. בכל שנה בתערוכת הבוגרות והבוגרים אפשר לראות את הכוח של המחלקה להכשיר את חוד החנית של העיצוב הישראלי על כל גווניו. אני מאמין בפעולה רחבה, בלימודים מגוונים, שמכינים למוביליות תעסוקתית - התכנית שלנו מאפשרת גמישות והתפתחות הרבה אחרי שהלימודים מסתיימים."

מהו עתיד הדיסציפלינה בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים לדעתך?

"בהמשך לשאלה הקודמת, אני מאמין שמעצבות ומעצבי העתיד ינועו בין הדיסציפלינות, ובכל כמה שנים יחליפו התמחות יצירתית אחת באחרת וגם ישלבו ביניהן. בנוסף, תיכף נרגיש באמת את ההשפעות של AI על עיצוב, בפיתוח של מתודולוגיות יצירה שמשלבות אינטליגנציה מלאכותית לרוחב הספקטרום הקונספטואלי, היצירתי ובתהליכי העבודה. מצד אחד, בעבודה דיגיטלית זהו סוף עידן המיומנויות, כי אפשר ליצור בקלות דימויים בכל שפה חזותית וברמה הגבוהה ביותר, ומהצד השני הערך של עבודה ידנית וקראפט יעלה."

מה מצפה לבוגרים/ות בסיום התואר?

"אי אפשר להתעלם מכך שזו תקופה של חוסר ודאות, בכל המישורים. המשבר הכלכלי, הביטחוני והפוליטי פוגע בתחומים היצירתיים, בהיי־טק שמהווה מרכז פעילות לבוגרים/ות שלנו, וגם הדיסציפלינה עצמה משתנה תמיד. היתרון שלנו הוא גמישות. יצירתיות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה פרקטיקות ובכל מקום בעולם. עכשיו במיוחד חשוב להיות קשובים, יזמיים, ליצור חיבורים והזדמנויות ולקחת אחריות על גורלנו."

עצה לאלו שבתחילת הדרך?

"להגיד ״כן״ לכל הזדמנות. קריירות מתפתחות מעבודה שמובילה לעבודה. פתאום תמצאו את עצמכם מתמחים בנישה לא צפויה. אי אפשר לחזות מה יעניין אתכם, מה יהיה רלוונטי, איפה יש הזדמנות לחדש בעיצוב. תמשיכו עם מה שגורם לכם עניין והנאה, בגישה פתוחה ותשוקה ללמידה מתמשכת."

ולסיום: מה אתה מתכנן לקראת השנה הבאה?

"אני נרגש לקראת השנה הבאה. הפרעת הקשב שלי מחייבת אותי להיות עסוק מידי, כי אם יש לי זמן אני לא עושה כלום. אני מתכנן תערוכת יחיד שבה אמשיך לחקור את המפגש המדיומלי בין פרינט ואנימציה, אני רוצה ללמוד אנריל, XR וקריאטיב קודינג, ויש גם הרבה מה לעשות בבצלאל. אז העצה שלי לעצמי היא כמו העצה לסטודנטים ולסטודנטיות - להתחיל, ונראה מה יקרה."

תמונה

ארז גביש, מתוך תערוכת היחיד 'תרבות אגודה'