מערכת בצלאל | שיחה עם ד״ר ליאת לביא

רגע לפני סגירת ההרשמה לתכניות התואר השני בבצלאל, שוחחנו עם ד"ר ליאת לביא, ראש התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית היוצאת, חוקרת וכותבת בתחומי התרבות, הפילוסופיה והטכנולוגיה.

"אחד הדברים שמאפיינים את בצלאל הוא חוסר נחת - אף פעם לא נעצרים, תמיד ממשיכים להתפתח, לשנות, להתחדד."

נתחיל דווקא ממילות סיכום: מהו ההישג המשמעותי עבורך במיוחד כראש התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית? 

"השנים שבהן הובלתי את תכנית התואר השני בתקשורת חזותית בבצלאל היו לא פחות ממופלאות. זכיתי בקולגות מעוררי ומעוררות השראה, בהזדמנות לפתח תכנית ייחודית וחלוצית, ובכנות התאהבתי בדיסציפלינה הזאת, שגיליתי בה עושר חזותי ואינטלקטואלי בלתי נתפס. הדבר שאני הכי גאה ושמחה בו הוא על האופן שבו הצלחנו ליצור קהילה אמיתית, מחוברת ותוססת. התפתחו חברויות אמיצות ורשת מקצועית. הבוגרים והבוגרות שלנו עושים חיל וממשיכים לקחת חלק בפעילות של התכנית זה יוצא דופן ומרגש אותי ברמה האישית."

מהם השינויים שהתכנית עברה בשנים האחרונות? כיצד היא עודכנה/התפתחה לנוכח המציאות המשתנה תדיר?

"אחד הדברים שמאפיינים את בצלאל הוא חוסר נחת - אף פעם לא נעצרים, תמיד ממשיכים להתפתח, לשנות, להתחדד. זה נכון בכל הרמות - מהסטודנט/ית בשנה א׳ של התואר הראשון ועד לניהול האקדמי. תמיד אנחנו רוצים יותר ותמיד היותר הזה הוא מעבר לקצה - שיהיה הכי עדכני ומפעיל ומעולה בסטנדרט הבינלאומי הכי גבוה. לכן מהרגע שהתוכנית נולדה, כבר התחלנו לחשוב על השלב הבא שלה. זה כלל מחקר במוסדות המובילים בעולם וגם עבודה שלנו, הסגל, מתוך מבט עירני על השדה ועל ההזדמנויות החדשות שנפתחות. ד״ר חגית קיסר מובילה את התכנית למחוזות חדשים ומסעירים של למידה ומחקר מבוססי מעבדות, זה שינוי יוצא מן הכלל ששם אותנו בעמדת הובלה לא רק בארץ אלא גם ביחס לעולם, ומאפשר לנו ליצר פרויקטים חדשניים ומנגנוני מחקר שבהם הסטודנטים הם שותפים מלאים למהלך."

בשנת הלימודים הקרובה את שבה ללמד בתכנית. מה מתוכנן במסגרת המעבדה?

"המעבדה שאני מובילה יחד עם אורי סוכרי וד״ר רועי עמית מציבה במרכז את הכח של תקשורת חזותית ביצירת מציאויות חדשות, הזדמנויות לפיתוח של מנגנוני חיים. אנחנו חוקרים יחד רעיונות כלכליים חדשניים, מנגנונים של בעלות משותפת, של כלכלה מעגלית והשתתפותית, ושואבים השראה מפרויקטים פורצי דרך בעולם שבהם אמצעים כמו ממשקים דיגיטליים, סימולציות ומשחקים, מאפשרים לרעיונות כלכליים מופשטים להפוך לכלים רבי עוצמה בידי קהילות. בתוך זה אנחנו רותמים את הטכנולוגיות הכי חדשות, ובפרט מערכות מבוססות בינה מלאכותית, כדי ליצור שינוי אמיתי בעולם, לייצר כלים שיכולים להפוך למיזמים עסקיים ולנתיבי התוויית מדיניות. בתפיסה שלנו המעבדה היא גם תשובה להרבה ממה שאנחנו חווים בשנה האחרונה ובכלל, לאפשרות לברוא מציאות, ולא רק להיות נתונים לה או להגיב אליה, לפתח מודלים חדשים ולפתח את הדבר החזק ביותר - את הכח של קהילות ופעולה משותפת, כדי לחולל שינוי" 

"המחשבה שלא רק אדם יכול להיות תבוני היא מהלך פוסט-הומניסטי, וההומניזם הוא עדיין הצורה המרכזית שדרכה אנחנו חושבים על העולם. זה יכול להתברר כשינוי מרחיק לכת."

שבת לאקדמיה לאחר שנת שבתון. מה עשית בתקופה זו?

"בתקופת השבתון הייתי חוקרת אורחת במכון ללימודים מתקדמים של UCL. הייתי חלק מקבוצת חוקרים מגוונת ומרתקת והמשכתי לפתח את המחקר שלי על סובייקטיביות של אלגוריתמים ומכונות. זכיתי להציג פרקים ממנו בכנסים בינלאומיים באוניברסיטת פורטו, אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת ניו יורק (NYU) ועוד. זו היתה תקופה קשה מאד ברמה האישית והלאומית, אבל מבחינה מקצועית היא הניבה הרבה עשייה והזדמנויות חדשות."

אלגוריתמים ומכונות, תקשורת אדם מכונה: הכל מרגיש כמו מדע בדיוני שמתחיל להתרחש במציאות. לטובת מי שלא בקיא/ה בשיח: תספרי לנו בקצרה מה עומד על הפרק

"זה נושא מאד רחב ובוער, שקשה מאד לסכם בכמה שורות, אבל אני אנסה… הרבה מהמפגש שלנו היום עם בינה מלאכותית הוא ברמה של כלים - כלים לייצור דימויים, טקסט, וידאו, קוד, מוזיקה, ובמובן הזה בינה מלאכותית דומה להתפתחויות טכנולוגיות אחרות. כמובן שגם במובן הזה עולות שאלות אתיות - על זכויות יוצרים, הטיות, אופן ייצור הידע, וכו׳, אבל יש עוד היבט לבינה מלאכותית שהוא בעיני הרבה יותר מעניין ומטריד - זו הטכנולוגיה הראשונה בהיסטוריה שמדברת אלינו בגוף ראשון, ושאנחנו חושבים, לפחות ברמה התרבותית, אבל גם בדיונים פילוסופיים, שהיא עשויה יום אחד להיות כמונו - יצור תבוני. בין אם יום אחד נאמין שהיא תבונית או לא, זה מחייב אותנו להגדיר מחדש מהי תבוניות ומהי סובייקטיביות, וזה מחולל שינויי עומק בתפיסה העצמית שלנו של מהי אנושיות. אם מישהי רוצה לשמוע על זה קצת יותר, דיברתי על זה עם תומר ברוך בפודקאסט המעולה שלו, כבשים חשמליות."

בימים אלו את כותבת ספר על הסובייקטיביות של AI. האם לבינה מלאכותית יכולה להיות סובייקטיביות? איך רואה את האתגרים האתיים והמשפטיים הנובעים מכך?

"ברמה המיידית יש אתגרים שכבר מצטבר עליהם מחקר, על מקרים שבהם אנשים פעלו מתוך אמונה בסובייקטיביות של אלגוריתם. ממקרים קיצוניים כמו אדם בלגי שהתאבד אחרי שיחה עם צ׳טבוט, ועד לדברים יומיומיים כמו מסירת פרטים אישיים או הסתמכות על מידע שאלגוריתם מסר והסתבר שהוא שגוי. ברמה הרחבה והעמוקה יותר, האמונה בסובייקטיביות של מכונה יכולה למשל לשלול את קיומו של רצון חופשי (כי על פי התפיסה הזו התבונה שלנו היא בסך הכל תוצאה של חוקי הפיזיקה), ואז כל המעמד של האתיקה מתערער, כי היא מתבססת על הרעיון של רצון חופשי. המחשבה שלא רק אדם יכול להיות תבוני היא מהלך פוסט-הומניסטי, וההומניזם הוא עדיין הצורה המרכזית שדרכה אנחנו חושבים על העולם. זה יכול להתברר כשינוי מרחיק לכת."

איך ניתן להיעזר בהתפתחויות הטכנולוגיות בקידום שוויון מגדרי?

"כמו שזה נראה כרגע ההתפתחויות הטכנולוגיות בעיקר מחריפות את אי השוויון. הן משעתקות ומגבירות הטיות וסטריאוטיפים, לא רק בהיבט המגדרי, הן מעצימות את ההשפעה של פערים באוריינות טכנולוגית, הן מערערות את הפרטיות שלנו, והן ממשיכות להתפתח בסביבות שהן שוביניסטיות במקרה הרע ומקדמות תפיסות שטוחות ושטחיות של מגדר במקרה הטוב. לצערי מצבן של נשים מתדרדר, וזה מדגיש את הנחיצות של פעולה של נשים בכל ההיבטים של השדה הזה - מפיתוח טכנולוגי, דרך עיצוב ועד לרגולציה."

לקראת סיום: רגע לקראת סגירת ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה, את מי היית רוצה לפגוש בכיתה?

"אנחנו מגייסים כרגע לתכנית ולמעבדה מועמדים ומועמדות, ומחפשים אנשים מצוינים וסקרנים עם תשוקה להפוך את העולם הזה לטוב יותר עבור כולנו. אני אשמח לדבר עם מי שחושבות וחושבים שזה יכול להתאים להם, ולפגוש אותם/ן במעבדה בשנה הקרובה."

ההרשמה לתכניות התואר השני בבצלאל בעיצומה, הזדמנות אחרונה להצטרף לשנת הלימודים הקרובה.
בואו לשמוע עוד במפגש ההיכרות האחרון עם התכנית:

יום חמישי | 12.9.24 | 18:00 | Zoom - מפגש היכרות עם התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית

לפרטים והרשמה