מגזין בצלאל | למה עיצוב עכשיו?

אנו עטופים בעיצוב מהרגע שאנו נולדים ועד שאנו עוזבים את העולם. מהרגע שאנו קמים בבוקר ועד לבוקר למחרת. הוא נוכח בכל היבט של חיינו - מכלי האוכל והמצעים שלנו ועד לפונט ועימוד הניוזלטר הזה. האדם הוא למעשה החיה היחידה שבונה ומעצבת לה אובייקטים שונים ולא מפסיקה לייצר ולשכלל אותם. בדיוק כמו שהשפה המילולית ייחודית לאדם, עיצוב אובייקטים הוא חלק בלתי נפרד מלהיות אנושי.

במשך שנים רבות נתפס העיצוב כמקצוע שעסק בסטיילינג או דקורציה, אבל למעשה החפצים שאנו מייצרים נועדו לתת מענה לצרכים הרגשיים, הפיזיים, התקשורתיים, החברתיים והכלכליים היומיומיים שלנו. הם כמובן גם משרתים אותנו ביום-יום או במצבי קיצון, אבל בשנים האחרונות אנו מגלים שהחפצים שאנו מעצבים - מעצבים אותנו חזרה. למעשה לכל החפצים בסביבה שלנו יש השפעה עצומה על ההתנהגות ועל הרגשות שלנו ועל המפגש הפיזי שלנו עם העולם.

חפצים כמובן אינם בעלי רגשות, אבל הם מתווכים לנו מידע ביחס לעולם החברתי והפיזי בו אנו חיים. דרך החפצים אנו לומדים ערכים שונים ביחס לסדר החברתי, אשר משפיעים על התנהגותנו ועל פוליטיקות הזהות שלנו - פוליטיקות של גוף, מגדר, גזע ומעמד. כך לדוגמה, לנשים אסור היה ללבוש מכנסיים עד אמצע המאה ה-20, לא מטעמי צניעות אלא מטעמים של פוליטיקה מגדרית - שכן עם שמלה נשים לא יכלו לרכב על סוסים או לפדל על אופנים וכך נמנע מהן טווח התנועה, כמו גם עצמאות וכוח שהיו מנת חלקם של הגברים. במילים אחרות, המכנסיים תיווכו את היחסים והפוליטיקה שהיו נהוגים בין גברים ונשים. לכן עיצוב נתפס היום ככלי בעל השפעה פוליטית וחברתית. התיאוריה העכשווית מדברת על האחריות שיש לעיצוב ככלי שמעצב את האדם, את הסביבה ואת משאבי הטבע ובו זמנית על היכולת שלנו להשתמש בו ככלי לשינוי, להתנגדות או ליצירת חוסן חברתי.

וכך, לאור ההבנה החדשה של הכוח שקיים בעיצוב, ולאור המקום החשוב שתפס בניהול המשברים העולמיים והמקומיים שפקדו אותנו, שינה המקצוע את יעדיו ואת כלי העבודה שלו בשנים האחרונות. תחת כותרות חדשות של עיצוב ביקורתי, עיצוב ספקולטיבי, עיצוב צודק, עיצוב גאו-פוליטי, עיצוב חירום, עיצוב חברתי, עיצוב מקיים, חשיבה עיצובית ועיצוב שירות, הוא עוסק היום בנושאים שונים כמו קיימות, רפואה, חוסן חברתי, עיצוב מכליל ונגיש, חדשנות בשיטות ממשל, עיצוב שירות והקשר שלו לטכנולוגיה עכשווית כולל בינה מלאכותית וביו-דיזיין. העיצוב העכשווי ניזון מטשטוש הגבולות בין התיאוריות החברתיות הביקורתיות שנוצרו בשנים האחרונות (כמו מגדר או לימודי מוגבלויות) וגם מהתחומים של STS, סוציולוגיה, כלכלה, אקולוגיה, ואפילו ממדעי המדינה או פוליטיקה. טשטוש גבולות עם שדות שונים, והרעיון שעיצוב הוא גם תהליך מחשבתי ולא רק ייצור של אובייקטים, מייצרים את ההגדרה החדשה של תחום העיצוב.

בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי אנו חושבים מחדש את מקצוע העיצוב ורואים אותו במצב דינמי וניסיוני - כתהליך פתוח לשינויים חברתיים, לתמיכה במשברים, לשינויים הבלתי פוסקים של החומרים, לזרימה של החיים ולעיצובם של א.נשים וצורות חייהם השונות. אין זה אומר שאנו מוותרים על צורה. נהפוך הוא, אנו חושבים עליה מחדש כדינמית ובעלת משמעות גם בפרקטיקה חברתית שבה אסתטיקה ואתיקה יכולים להתמזג בצורות עבודה חדשות.

כתב: פרופ׳ אורי ברטל
ראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי

קראו עוד במגזין בצלאל >>