מגזין בצלאל | יום האישה הבינלאומי 2025

יום האישה הבינלאומי, המצוין בכל שנה בשמיני במרץ, הוא יום להוקרת תרומתן של נשים ברחבי העולם ולקידום שוויון זכויות למען נשים בכל תחום. זוהי רק נקודה אחת בציר זמן,  המהווה הזדמנות להכיר ולהוקיר את הישגיהן של נשים, להעלות מודעות לסוגיות שונות, ולדון בדרכים בהן ניתן לקדם שוויון. בנוסף, יום זה משמש כקול קורא לפעולה למען יצירת מרחב הוגן בכל ימות השנה.

לציון יום זה, הנה מבחר פרויקטי גמר שנוצרו בבצלאל בשנים האחרונות, המעלים מודעות לסוגיות שונות בשיח העכשווי.

עדן דגני | בבצ׳ות
המחלקה לצילום

הפרויקט של עדן דגני הינו חגיגה של נשיות בין דורית, שנבראה מהקשר העמוק בין האמנית לסבתה. בעקבות קשר זה, עדן איתרה וצילמה נשים שמזכירות לה את סבתה, בסגנון, באנרגיה, באהבה לחיים. באמצעות אסתטיקה מובחנת היא מזקקת את הרוח השוקקת של נשים אלו ונותנת ביטוי ליופי ולחוזק הפנימי שלהן. הפרויקט מעלה שאלות על קשר נשי בין דורי, על השפעת נשים אחת על השנייה, ועל הדרך שבה נשיות נרקמת דרך זיכרונות, חוויות והשראה הדדית.

לקריאה נוספת על הפרויקט

הילה יונה | פעימות
המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

הפרויקט של הילה יונה בוחן את היחס כלפי נשים בעולם גברי, באמצעות טשטוש זהות אינדיבידואלית של נערות המפוסלות כתבנית אחידה. בעבודתה, היא יוצרת דימויים של נערות עם לבוש אחיד שמטשטש את ייחודן, ובכך מאתגר את התפיסות הקיימות על מקומן של נשים בחברה במובנים רחבים. העבודה מציעה מבט  על המקרים בהן נשים נאלצות להתאים את עצמן לנורמות שמכתיבה תרבות דומיננטית.

לקריאה נוספת על הפרויקט

שקד זכריה | תופעות לוואי
המחלקה לאמנות

"אני רוצה את האינסטינקט הזה חיצוני, שיראו שאני מתקפלת.
נמאס לי להתנצל בשם גופי.
כי איך אני אסביר?"

הפרויקט של שקד זכריה, מהווה ניסיון לבטא תחושות פנימיות שהן כמעין 'תופעות לוואי' של התמודדות עם טראומה. הפסלים מבטאים את התחושות שאינן נראות, ומביאים לקדמת הבמה את התחושות החבויות ואת תופעות הלוואי שלא נראות לעין לרוב.

לקריאה נוספת על הפרויקט

רתם מעודד | לימון ירוק
המחלקה לאמנויות המסך

בחורה הנמצאת בין זיכרון ילדות למציאות, חוזרת אל עץ הלימונים בו חוותה פגיעה מינית בילדותה.

הסרט מתחיל בטריגר, לכאורה אקראי, של כוס זכוכית מתנפצת על הרצפה, המחזיר את הבחורה לאירוע מהעבר. עם ההתקרבות לעץ, זכרונות נעימים ושמחים של שני ילדים בשעת משחק, נחשפים חלקים חבויים. הסרט, כמו הזכרון, עוסק בדימויים מרומזרים אבל לא משאיר מקום לספק.

לקריאה נוספת על הפרויקט

מאי טלאן | ההצגה חייבת להימשך [גם עם אנדומטריוזיס]
המחלקה לתקשורת חזותית

״מחזור זאת לא מחלה״, אבל אצל אחת מעשר נשים זאת כן. ׳ההצגה חייבת להימשך [גם עם אנדומטריוזיס]׳ הוא פרויקט מאויר המציג את מאחורי הקלעים של ההתמודדות עם מחלת האנדומטריוזיס דרך סיפורה הטרגי-קומי וללא המסכות של החולה הממוצעת.

כמתמודדת בעצמה, מאי טלאן, יצרה את הפרויקט במטרה להציף על פני השטח את המודעות למחלה, לעורר הזדהות והבנה לחיים האמיתיים של נשים עם אנדומטריוזיס.

לקריאה נוספת על הפרויקט

מאיה תבור | מפה. שולחן.
המחלקה לתרבות חזותית וחומרית

שולחן עבודה נושא תכונה ייחודית זהו מרחב של חופש, בלבול, השראה, הפרזה, שחרור, איסוף, ליקוט ועניין.

׳מפה. שולחן.׳ הפרויקט של מאיה תבור, הינו סדרה של מפות שולחנות עבודה אשר בליבם מפה הסוקרת את שולחן העבודה של שש נשים ישראליות. המפות מציעות פרספקטיבות טופוגרפיות ומאפשרות חיפוש עצמי, תוך מבט על חומרים אישים לצד טקסטים הגותיים, צילומים וציורים.

לקריאה נוספת על הפרויקט

גלי וולף | רק עוד קצת
המחלקה לצורפות ואופנה

הפרויקט של גלי וולף עוסק בנורמות החברתיות העסוקות בגוף האישה. באמצעות עיצוב קולקציה ייחודית, הפרויקט ממנכיח את הדילמות בין הרצון להיות חלק מ"הנורמה", לבין הרצון לחיות מתוך שלמות עצמית ללא תלות במידת הלבוש. שמות מערכות הלבוש מייצגות מידה "לא נורמטיבית", מתוך תפיסה עיצובית המעודדת ביטחון עצמי.

לקריאה נוספת על הפרויקט

קאיה קדמי | שילה
המחלקה לעיצוב תעשייתי

קאיה קדמי בחרה לעסוק בנושא הבטיחות האישית של האישה או הנערה הצועדות ברחוב. באמצעות מוצר נייד ואפליקציה, יצרה אובייקט נישא המלווה את ההולכת ברגל.

שילה מתממשקת לאפליקציה "SafeUp" שמעניקה רשת ביטחון קהילתית וולנטרית לנשים, ומאפשרת לעונדות אותה לקיים שיחה קולית עם "שומרת" חברה בקהילה מכל מקום ובכל רגע ביממה ללא תלות בטלפון הסלולרי. בעודה מעניקה לעונדת מוגנות ותחושת שייכות לקהילה, שילה מהווה סמן אזהרה לסביבה.

לקריאה נוספת על הפרויקט

כל מה שקורה בבצלאל עכשיו בקבוצת וואטסאפ שקטה: חדשות, אירועים ועדכונים חשובים. להצטרפות 

 קראו עוד במגזין בצלאל >>