סוהיילה אבו הדבה מונייר ושרה ברכה בלום הן הזוכות במלגת לימודים ע"ש מיכאל ופאולין לוקמן ז"ל

סוהיילה אבו הדבה מונייר, בוגרת המחלקה לאמנות ע׳׳ש בלאנש ורומי שפירו בבצלאל בהצטיינות וכיום סטודנטית בשנה השנייה בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות, ושרה ברכה בלום, שלמדה במחלקה לאמנות בשלוחה החרדית וכעת ממשיכה את לימודיה בתכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל, הן הזוכות במלגת לימודים ע"ש מיכאל ופאולין לוקמן ז"ל על סך 15,000₪ לתחומי יצירה ישראלית מקומית, יהודית ו/או יודאיקה.

מנימוקי הזכיה:

סוהיילה אבו הדבה מונייר

"סוהיילה אבו הדבה מונייר מציגה קול אמנותי ואוצרותי ייחודי ומנומק. עיסוקה נע בין המעשה החזותי והחומרי לבין מחקר תיאורטי, תוך שהיא בוחנת את יחסי הגומלין שבין ארכיטקטורה, סאונד, דת ומערכות ייצוג תרבותיות במרחב הישראלי והירושלמי בפרט. פרויקט הגמר שלה בתואר הראשון עסק בפעמוני הכנסיה הרוסית הסמוכה לקמפוס בצלאל והדגים את יכולתה לתרגם תופעות עירוניות ופוליטיות חמקמקות לכדי מיצבים חלליים המשתמשים ב'היעדר' כחומר גלם יצירתי. מחקריה הנוכחיים כוללים פרויקט ספקולטיבי על שחיקת האבן הירושלמית תחת פסיעותיהם של עולי רגל, לצד פרויקט מחקר שמבקש לנסח מודלים אלטרנטיביים ושוויוניים של ייצוג, ובכך לאתגר את החללים המוסדיים והמוזיאליים בארץ ולחשוף את הפערים שבין העושר האמנותי בשטח לבין נראותו בממסד. לפיכך החליטה הוועדה להעניק לה את פרס לוקמן כהוקרה על יצירה מקורית ומרתקת שפותחת נתיבים בעשייה האמנותית המקומית".

שרה ברכה בלום

"שרה ברכה בלום מציגה שפה חומרית ייחודית, המקיימת דיאלוג עמוק עם שאלות של זהות, זיכרון, גוף ומרחב בהקשר התרבותי־יהודי והישראלי העכשווי. בעשייתה האמנותית היא מציעה חקירה פואטית ומורכבת של יחסי גוף וחומר, תוך שימוש בשפה פיסולית עדינה ומדויקת המשלבת בין מסורת, מלאכת יד וחשיבה עכשווית. דרך חומרים כמו עור, נחושת וחימר, היא יוצרת מערכת אובייקטים טעונה במשמעויות רגשיות וסמליות, המעוררת מחשבה על שייכות, פגיעות, זיכרון אישי וקולקטיבי וגלגולי זהויות. הוועדה התרשמה במיוחד מן האופן שבו עבודתה מצליחה לחבר בין עולמות תוכן רוחניים ותרבותיים לבין חוויה גופנית וחומרית, ובכך לייצר פרשנות מקורית ורלוונטית למסורות ולמטענים תרבותיים מקומיים. העבודות מגלות בשלות אמנותית ואיכות מחקרית גבוהה, ואת היכולת של הסטודנטית להפוך חומרים, תנועה ומבנים פיסוליים לשפה אישית ועכשווית, המצליחה לגעת במתח שבין זיכרון להתחדשות. לפיכך החליטה הוועדה להעניק לה את פרס לוקמן כהוקרה על יצירה מקורית, עמוקה ובעלת תרומה משמעותית לשיח האמנותי והתרבותי העכשווי".