האם אובייקטים, דימויים ואלגוריתמים יכולים להיות גזעניים?

מהי ההשפעה החברתית של התרבות הפופולרית? איך ניתן להשתמש בה בצורה חכמה ומיטיבה? מה הקשר בין תרבות חזותית וחומרית ובין אידיאולוגיה?

בשנות השישים בנה מתכנן הערים בניו-יורק, רוברט מוזס, גשרים נמוכים מעל הכביש המהיר ללונג-איילנד. עיצוב גשרים אלה נועד למנוע מאוטובוסים לנסוע על הכביש, ולאפשר רק לבעלי מכוניות פרטיות, שגובהן אינו עולה על 2.7 מטרים, להשתמש בכביש המהיר. בניגוד לאנשי המעמד הבינוני והגבוה, שיכלו להחזיק במכונית פרטית, נוסעי האוטובוסים, שחורים ברובם, לא יכלו להגיע לפארק ג'ונס ביץ' שבנה מוזס על חוף הים בלונג איילנד. באמצעות שימוש בתכנון אורבני השאיר מוזס את הפארק "לבן", נקי משחורים.

הגזענות לא עוצרת בתרבות החומרית, שתכנון אורבני הוא יסוד בתוכה. היא מתקיימת גם כיום באלגוריתמים דיגיטאליים. בשנת 2015 חברת גוגל נאלצה להוריד את התיוג "גורילה" מאפליקציית הזיהוי שלה, לאחר שזיהתה בטעות שני משתמשים שחורים כגורילה.

תמונה

לצערנו ביטויים של גזענות באים לידי ביטוי במערכות חומריות, חזותיות ודיגיטאליות. בתגובה לכך פרסומאים, מעצבים וחוקרי תרבות משתמשים בכוח של המערכת החזותית והחומרית כדי לייצר מודעות לשימוש הפוגעני. כך עשו מעצבי הפרסומות של חברת הבגדים האיטלקית בנטון בשנות ה-90, כשהציגו שני פעוטות חמודים כשטן שחור ומלאך לבן, על מנת לעורר פרובוקציה ולקדם שיח.

תמונה

במהלך הלימודים בתואר נכיר ביטויים תרבותיים וחזותיים בחברה ובחינוך, ונבחן את האופן שבו מערכות אידיאולוגיות משתמשות בהם לטוב ולרע.
 

 ד"ר אורי ברטל
ראש המחלקה לתרבות חזותית וחומרית
 לימודי תרבות וחדשנות בעיצוב ובאמנות