תרבות חזותית בעידן הווירטואלי: מציאות מדומה ומציאות רבודה

אחד המופעים התרבותיים הראשונים של טכנולוגיית המציאות המדומה הוא סרט האימה ״מכסח הדשא״, שיצא לאקרנים בשנת 1992. בסרט, המציאות המדומה והמממשות זולגים זה לתחומו של האחר, והתוצאה היא דיסטופיה, תמונת עתיד קשה ומטרידה. ב-30 השנים שחלפו מאז הופיע הסרט, הפכה המציאות המדומה לטכנולוגיה ישימה, אם כי עדיין מוגבלת מאד, כרוכה בתקציבי עתק, ומשגשגת בעיקר בזירת משחקי המחשב (גיימינג). יישומים אחרים שלה נותרו איזוטרים. גם תהליך הפיתוח וההטמעה של טכנולוגיית המציאות הרבודה, כלומר שימוש באמצעים טכנולוגיים המוסיפים שכבות מידע על המציאות, מבלי להחליף אותה (דוגמת Google Glasses, ו-Pokémon Go), היה ועודו, רצוף בקשיים וכישלונות.

ובכל זאת, בשנים האחרונות ממש, הופכות הטכנולוגיות הללו וממשקי הפיתוח שלהן לנגישים יותר. התפתחות זו מזמנת אפשרויות חדשות לאמנים/ות ומעצבים/ות, ולצד זה, מגבירה את הדחיפות לשאול שאלות עקרוניות על הטכנולוגיות הללו, פילוסופיות, תרבותיות ואתיות.