אמנות האוונגרד: מהפכות אסתטיות והשלכותיהן

מדוע הגישות הקיצוניות של אמנות האוונגרד שנולדו בראשית המאה ה-20 נותרו רלוונטיות עד היום? מהם הגורמים המחיים את האופנים האוונגרדיים המחשבתיים והרגשיים? "האוונגרד ההיסטורי", שהתגבש בתרבות האירופית בזרמים אמנותיים רבים (קוביזם, דאדא, קונסטרוקטיביזם וכו') הגדיר את מהות המודרניזם המהפכנית. האוונגרד מרד נגד כל המוסכמות האסתטיות והחברתיות ונגד מוסד האמנות שהתבסס על העיקרון המסורתי של האוטונומיה האמנותית. האוונגרד שאף ליצור אמנות המ עורבת בפרקטיקה החברתית. הדעה הרווחת בקרב החוקרים טוענת שה"אוונגרד ההיסטורי" נכשל במשימתו ההרואית, והגיע לסופו הטראגי בשנת 1930. עם זאת, למרות שלילת ערכי המודרניזם המהפכניים על ידי הפוסט-מודרניזם לאחר מלחמת העולם השנייה, נוצר ה"ניאו-אוונגרד" בארצות הברית ובאירופה שחידש ופיתח את השיטות האמנותיות של "האוונגרד ההיסטורי". בתנאים הסוציו-היסטוריים והפוליטיים החדשים של המחצית השנייה של המאה ה-20, הדחף האוונגרדי התבטא באקטיביזם האמנותי והופץ לרחבי העולם. המרד האוונגרדי נגד המצב הקיים של החברה והתרבות במאה ה-21 מתגשם בתופעות מגוונות, כולל ההתפשטות של אמנות הרחוב ואמנות ה"פוסט-אינטרנט". בסמינר זה נדון במאפיינים, גורמים, נסיבות ותפקידים של האוונגרד בתקופות שונות, כמוכן בשיח אקדמי על תיאוריות של האמנות האוונגרדית.