פנים אחרות: המאוים החזותי אצל עגנון

יצירתו של עגנון היא זירת מאבק בין הכוחות והיצרים ששחרה המודרנה לבין שאריות ההתגלות והאמונה. עגנון המציא לשון חדשה המערערת את ההפרדה בין חול לקודש, שיש בה מתח בין הזרה ותשוקה לעולם הסמלים היהודי, תוך חצית גבולות בין המרחב והלשון, הדימוי והמשמעות, ועמידה על הסתירות העמוקות של הפרויקט הלאומי. בסמינר נבקש לעמוד על המאוים החזותי החוזר בסיפוריו ועל הלא-מודע לצורותיו השונות הרודף את הדמויות. נבחין בעבודת הזיכרון המתרחשת בתוך הנרטיב ונעמוד על האופן בו מתגלגלת הקדושה אל חפצים ואובייקטים של היומיום. נקרא מבחר מיצירותיו ונעמוד על דרכי הפרשנות כמו גם על מקורות ההשראה השונים מהם שאב את סיפוריו. 

* הסמינר מתקיים במקביל בשלוחה החרדית ויתקיימו מפגשים משותפים על פני הסמסטר