המפנה אל האוצרותי: ביקורת, ידע דאגה

אוצרות היא כבר מזמן לא רק מקצוע, משלח יד של אלה העובדים במוזיאון ומופקדים על תליית עבודות על קירות או מיקומן בחלל תצוגה, אחראים על טיפוח האוסף המוזיאלי ועסוקים בתכנון תערוכות. המעבר מן האוצרות (curating) אל האוצרותי (curatorial) הציב את הפעולה האוצרותית בצומת ההצטלבויות של האסתטיקה והאפיסטמולוגיה, כאופני חבירה וארגון של תצורות ידע שונות, עיצובן, הצגתן ומסירתן. בקורס זה נפרוס את המחשבה האוצרותית החדשה שנוצרה בשלושת העשורים האחרונים ונשאל על משמעויותיה האמנותיות, החברתיות והפוליטיות. נשאל מהי אוצרות ביקורתית, ומה בין אוצרות וביקורת; כיצד הפכה התערוכה לאירוע דיסקורסיבי ולא רק תצוגתי; מה ההבדלים בין ציבור, כלל, קהילה וקהל ומהי פעולת המיעון; איך השפיעה הגלובליזציה של העולם, ובפרט של עולם האמנות, על אפשרויות ההרכבה והפרימה של עולמות בדויים; מהו ידע שאיננו כמותי או פוזיטיבי, מהו מחקר אוצרותי ובמה הוא שונה ממחקר אקדמי; האם ניתן לאצור ארוע חברתי או מעשה פוליטי; וכיצד ניתן להבין היום את הדאגה (לדאוג - curare) שבבסיס האטימולוגי של המעשה האוצרותי. הקורס יורכב מקריאה במספר טקסטים שמעלים שאלות אלה ודיון בכמה מן המהלכים האוצרותיים המשמעותיים של העשורים האחרונים.