"מיכל בעל שני ברזים": יוצרים בין סיפור לציור

בדיוקן עצמי מוכר של הצייר והסופר נחום גוטמן,  נראה גוטמן עומד עם הפנים אלינו, מצייר ביד אחת וכותב באחרת, והטקסט בכתב ידו, המקיף את האיור, מנסח עיקרון פואטי, אך גם רגשי: "אדם זה (והוא אני) מעסיק עצמו, לכאורה, בשתי מלאכות אך באמת הוא עושה את מה שלבו רוצה הווה אומר: מלאכה אחת". הדיוקן מהווה כשלעצמו יציר כלאיים מניפסטי, המשלב איור וטקסט. בקורס נבחן  את תכונת ההיברידיות לסוגיה השונים, החל מאינטראקציה של שני רכיבים המגיבים זה לזה ויוצרים תרכובת או אזורים של חפיפה (אברהם שלונסקי שאמר על גוטמן שהוא מיכל בעל שני ברזים, אולם, גוטמן ניסח ביחס לעצמו: "אינני רואה ניגוד בין מילה לציור״) ועד עשייה מקבילה, אובייקט לחוד וטקסט לחוד. ״לאמנים הכותבים מהזן החדש״, העיר יאיר גרבוז בדבריו על השידוך שבין האמן הוויזואלי לפרוזאיקון, ״הפרוזה משמשת עיניים, המלים הם כלי התבוננות בעולם. ננסה להבין מה משמעות פעולות החפיפה או ההקבלה האמנותית, מהן מקורותיה ומה תכליתה האמנותית.