The Unsustainable Self

משבר האקלים הוגדר על ידי האו"ם כאיום החמור ביותר לעתיד האנושות. הגישות המקובלות כיום להתמודדות עם משבר זה מדגישות את הצורך לעשות שימוש מוגבל ומושכל יותר במשאבי הטבע ולחנך לצרכנות ירוקה ובת-קיימא. אולם יש בכך משום התעלמות מהשאלה העקרונית: מדוע בכלל הגענו למציאות של ניצול יתר ולשיבוש של סדרי עולם? התשובה שנבחן היא שפרויקט הנאורות יצר סובייקט המשתוקק ליותר ממה שהוא זקוק לו, ויצר עצמי שהוא בלתי-קיימותי. לאור זאת נשאל האם התמודדות עם המשבר מחייבת לא רק חינוך העצמי להתנהלות קיימותית, אלא מחשבה מחודשת על הסובייקט הצרכני עצמו? האם האדישות ביחס למשבר האקלים אינה מלמדת על צורך לתת מענה למימד עמוק ויסודי יותר ביחסי אדם-טבע? בסמינר נעסוק בשורה של הוגים שעסקו בשאלות עיצוב העצמי מהנאורות ועד לשיח האקלים והסביבה של ימינו.