מבוא לאמנות ואוצרות עכשווית א'

הקורס מבקש לבחון את מהלכי העשורים האחרונים באמנות באמצעות התבוננות בשלוש זירות השלובות זו בזו: המעשה האמנותי, הפרקטיקה האוצרותית והשאלות התיאורטיות שעומדות בבסיסם. אמנות עכשווית אינה עוקבת אחר מהלך היסטורי קווי. התיאורטיקנית סווטלנה בוים, למשל, קוראת לנו לחשוב על אמנות עכשווית שלא מבעד למסלולו של החייל במשחק השחמט אלא דווקא לזה של הסוס שמתקדם ישר ואז נע הצידה. התקדמות בזיג זג מפנה את תשומת הלב לא רק לדרך הראשית אלא גם לתעלות שבצידיה. האוצרות עוקבת אחר מסלוליה של האמנות העכשווית ומכאן שהאוצרים והאוצרות נדרשו לחשוב על הפרקטיקה מחדש וגם להקנות לה תצורות שונות. האוצרות שנולדה מ״דאגה״ לחפצים – מהפועל הלטיני curare – הרחיבה את ״עשיית התערוכות״ למקצוע החובק תיאוריה ופרקטיקה. בתקופתינו היא נעה בין חללים מוזיאליים למרחבים ציבוריים ועוברת מהתבוננות מהצד אל חווייה אקטיבית והשתתפותית.

במבוא לאמנות ולאוצרות עכשווית נדון בכל אלה דרך סוגיות של זהות, מגדר, תפיסות של גוף וגוף בחלל — בפרפורמנס, באמנות השתתפותית ובאמנות פמיניסטית עכשווית. נעסוק בשחורות, בדרום הגלובלי, בשינוי במעמד האובייקט ויחסנו לסביבה הטבעית, הפנימית והווירטואלית. המעקב אחר מושגים אלה בשיח האמנותי והאוצרותי יאפשר מבט פנורמי על שדה האמנות שבו אנו פועלים.