סיפור צילום-פורום שנה ב

תקציר הקורס ומטרותיו:

 

“The world, in spite of its terrors, is approached as the ultimate source of wonder and fascination, no less precious for being irrational and incoherent.”[1]

 

הקורס הינו סדנת דיון וביקורת שנתית הנשענת על הנחת היסוד שהצילום כמדיום, מסוגל, אולי בצורה מדויקת יותר ממדיומים אחרים, להתמודד עם יחסי גומלין מורכבים בין מקום, ידע היסטורי ומצב עניינים חברתי-פוליטי נוכחי.  בקורס זה נפעל בצילום ישיר כתגובה למציאות; על אופניו השונים, כביטוי למפגש עם מצב הדברים.

 

החיים במאה ה-21 מורכבים ומלאי ניגודים. בכל רגע נתון בני אדם חשופים למידע אינסופי אודות המתרחש בעולם ויחד עם זאת מצמצמים מגע עם העולם הפיזי הסובב אותם. זהו עידן בו סיפורים אנושים הפכו למוצר צריכה וצלמים הפכו ליצרני תוכן. הצילום הישיר והאופן בו הצילום הדוקומנטרי משתמש בו עובר שינויים נרחבים; מהדימוי הסטאטי לדימוי הנע; מהשקט שאפף את תמונות הסטילס לאפשרויות המגולמות בסאונד. יחד עם השינויים הללו הסיפור הצילומי השתנה אף הוא, התפתח וחזר לשיח תחת המונח storytelling.

 

המציאות המשתנה מצד אחד,  והתפתחות המדיום (הצילום) לצידו משרטטים ״עולם אמיתי״ שהינו מרתק יותר מכל אפשרות וירטואלית ומשמש כמעיין השראה אינסופי. כפי שכתב ג'ון זרקובסקי (Szarkowski, John) בטקסט הקיר של התערוכה The New Documents   (1967), ״העולם, על אף צדדיו המפחידים, הוא מקור אולטימטיבי להתלהבות והיקסמות ועובדת היותו לא הגיוני ולא קוהרנטי אינו מפחית מכך.״

 

קורס זה יפגיש את הסטודנטיות עם העולם האמיתי באמצעות התנסות בפרקטיקות השונות של צילום דוקומנטרי עכשווי. במהלך הקורס נתמקד בשאלת יכולתו  של הצילום לספר סיפור ובאתגרים הנלווים. נדון בזיכרון וביכולתו של הצילום לנוע ולקשר בין זיכרונות אישיים לזיכרונות קולקטיבים, בין עבר להווה. נעסוק במושגים מדיסציפלינות שונות - כגון ׳אלבום משפחה׳, ארכיון, ׳רדי מייד׳, מיפוי, ונבחן את תפקידם הנוכחי. נחשוב האם הסיפורים השתנו או האופן בו אנו מספרים אותם בעידן הדיגיטלי הוא שמשתנה, האם היכולת התיאורית הפנומנאלית של הצילום רלוונטית עדיין לבניית נרטיב צילומי או אופן צריכת התצלומים והפצתם הסימולטנית הם המרכיב העיקרי בבניית ההיסטוריה.

 

במסגרת הקורס  ידונו ויבחנו שאלות מהותיות הנוגעות ליחס הסטודנט.ית למרכיבי הזהות והמאפיינים של הסביבה והמקום בו אנו חיים, האם ישנו מקום שניתן להגדירו כמקום ישראלי? ומה הם מרכיביו ומאפייניו;  החזותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים?   

 

במקביל להיבטים התאורטיים של הקורס נצא לעולם לחפש סיפורים ולתעד אותם בסטילס, וידאו וסאונד.

 

הסטודנטים יתבקשו להתמיד בעבודה עצמאית, אינטנסיבית, מעמיקה ורצופה על פרויקט אחד לאורך כל שנת הלימודים. על כל סטודנט.ית לגבש ולנסח את עמדתו בגוף עבודה שיוגש (בפורמט ההולם את התוכן) בסוף סמסטר א׳ ובסוף השנה. באמצע כל סמסטר תתקיים הגשת ביניים בה על כל סטודנט.ית לבחור ולאפיין את מסגרת העשייה ברמה הרעיונית; המעשית; ואופני התצוגה (תערוכה, ספר, מדיה דיגיטלית, מגזין וכו׳). תהליכי ההיווצרות וההפקה של כל גוף עבודה ילוו, ינותחו וידונו בשיעורים. לצד הרצאות בהם יוצגו רפרנסים שונים ופרויקטי צילום הרלוונטים לעבודות הסטודנטים. במקביל נצא סיורי צילום לימודי בשטח כמו גם בדיקת היתכנות ליצירת התנאים להיווצרותו של פרויקט צילום כיתתי משותף – סיפור משותף.

 

 

תוצאות למידה:

 

* כתוצאה מחשיפת הסטודנטיות להיסטוריה של הצילום התיעודי יחד עם עבודות של צלמות/ים עכשוויים הבולטים בתחום, תפתחנה הבנה בצילום דוקומנטרי עכשווי. באמצעות המפגש עם העולם האמיתי הסטודנטים.יות ילמדו להתבונן במציאות ולכרות ממנה נושא לפרויקט, אשר אותו יפתחו לגוף עבודה. במקביל הקורס שואף להדגיש את היכולת של צילום לחשוף אוכלוסיות מודרות ולעודד פיתוח מודעות חברתית אצל הסטודנטיות.

 

*  במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בתהליך גיבוש גוף עבודות אישי עצמאי בצילום, משלב הרעיון ואיסוף החומרים עד לבחירת והפקת תצוגה מתאימה המממשת את הרעיון והכוונה שביסוד העבודה. הסטודנטים ייחשפו למגוון אפשרויות של ביטוי ותצוגה.

 

* יכולת התבוננות: במהלך הקורס נשפר את יכולת הקריאה המושגית של דימויים צילומים – רגישות לפרטים ומשמעותם. פירוק הדימוי, הבנת מרכיביו הצורניים והיכולת לנתח אותו.

 

* מיומנות טכנית של צילום ישיר – שליטת בכלים טכניים העומדים לרשותנו בזמן הצילום והבנה של ההיבטים הרעיוניים והמושגיים המשתמעים מהם.

 

 

 

 

[1] Szarkowski, John. 1967. The New Documents exhibition Wall Label. New York: Moma.