צילום וטקסט
"הם מסתכלים על הצילומים שלי כאילו הם קוראים משהו" (דיאן ארבוס)
"הוא לא דיבר הרבה" (ברניס אבוט על הצלם אטג'ה)
במהלך הקורס ננסה להבין מדוע "צילום" ו"טקסט" אינן "שמים" ו"ארץ", וקטגוריות נפרדות כלל וכלל? ומדוע לכל צלם.ת יש טקסט אחר, ופריים אחר? באיזה אופן צילום הוא סוג של טקסט, וטקסט הוא סוג של דימוי? מדוע חשוב, ואפילו הכרחי לתת כותרת לתצלום? מה מתן כותרת מאפשר בצילום ואיזה דלת הוא פותח? מדוע נתפס בתודעה קשה ונוקשה כל כך, כי מתן כותרת סוגר וּמֵצֵר את התצלום הרחב? מדוע תצלום הרואים בו 'אישה עם עיניים עצומות’ נקרא: "אישה עם עיניים עצומות?" האם זו חזרה, האם זה אותו דבר, מיותר ורטורי? מדוע ביקשו מצלמת ידועה מאוד לא לתת לעבודותיה אף כותרת ואף שם? האם מתן כותרת פוגם בהילה ומסתוריות העבודה? האם יש קשר בין אניגמתיות וערך אמנותי כספי גבוה? מדוע יש צלמים הסוברים כי לציין היכן בדיוק תצלום צולם זו רכילות ואינו רלוונטי? ומדוע יש צלמים שחשוב להם במיוחד לציין בפירוט היכן ומתי התצלום צולם? באיזה אופן מתן כותרת עוזרת לתצלום להיות קונקרטי? מדוע טוב וחשוב כי קונקרטיות תונכח במבע האמנותי? ומדוע קצת פוחדים מקונקרטיות וספציפיות בעולם האמנות? וְלָמה, לָמָה הצלמת רונית שני חרטה את המילה "הִתְגַּעְגַּעְתִּי" על אמולסיית נגטיב, בתצלום המראה כביש ראשי סואן ליד תחנת אוטובוס ברחוב דרך נמיר?