אמנות בקצה התרבות: ארטו, וורהול, גליסאן

בסמינר זה נעסוק ביצירתם של שלושה יוצרים ששינו את האמנות והמחשבה במאה ה-20: המחזאי והסופר הצרפתי אנטונן ארטו, האמן החזותי והקולנוען האמריקאי אנדי וורהול והמשורר וההוגה ממרטיניק אדואר גליסאן.

היו אלה שלושה אמנים רב-תחומיים שטלטלו את תחומי יצירתם ופתחו בהם אפשרויות מבע חדשות: ארטו, שהחל כשחקן קולנוע, היה מקורב לסוריאליסטים ועסק כל ימיו בתיאטרון, חילץ את המחזה מן הכתב והטקסט והפך אותו לאירוע פרפורמטיבי לשוני וקולי שנקשר מחדש לגוף, לפולחן ולשיגעון. הוא היה דמות מרכזית בפריז של שנות ה-30 וה-40  והוגים מאוחרים יותר - פוקו, דלז וגואטרי - הושפעו ממנה וכתבו עליה. וורהול, האמן-הידוען, שהחל כגרפיקאי ופרסומאי, ויצר הדפסים, ציורים, תצלומים וסרטים, הקים את ״המפעל״ וסלל בו את הדרך ליוצרים רבים, שינה את מעמד המקור, פני השטח והאירוע ביצירה החזותית, את היחס בין אמנות, מדיה ועסקים. ואילו גליסאן, שיצירתו נעה בין שירה הגותית לתיאוריה פואטית, ביקע את הזהות האחדותית הנטועה בקרקע לעבר מערך של מעברים, יחסים והתלכדויות, ביצירה שחקרה את תנאי השעבוד והשחרור והשפיעה עמוקות על המחשבה הפוסטקולוניאלית. 

במהלך הסמינר נכיר את כל אחד משלושת היוצרים: נקרא מכתביהם, נתבונן ביצירותיהם, נלמד את הסביבה שבה פעלו ונדון בפעולה המערערת שלהם על סיפה של התרבות המהוגנת (האירו-אמריקאית, הבורגנית, ההטרוסקסואלית, הקולוניאלית): בחריגה מאירופה, במיניות הקווירית, בביקורת הקפיטליזם, בהליכה אל מעבר למודרניזם. בסיומו של הסמינר יוזמנו הסטודנטיות והסטודנטים לבחור ולחקור יוצרים אחרים שפעלו על קצה התרבות ושינו את האמנות - לא רק גברים, לא רק מן המאה ה-20.