הרצל פוגש את שץ

פרופ' בוריס שץ, צייר, פסל, וממייסדי האקדמיה הבולגרית הלאומית לאמנות, פוגש את תיאודור הרצל בווינה, ומלהיב אותו בתכניתו להקים בארץ ישראל בית ספר למלאכות האומנות. 

הקונגרס הציוני מחליט

שנתיים לאחר פגישתם של הרצל ובוריס שץ ושנה לאחר מותו של הרצל (1904), מחליט הקונגרס הציוני השביעי בבאזל על הקמת בצלאל בירושלים. המוסד נקרא על שמו של בצלאל, האמן היהודי הראשון המוזכר בתנ״ך, מקימו של המשכן במדבר.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה. (שמות פרק לא פסוקים א'-ה').

פתיחת בצלאל

פרופ' בוריס שץ מייסד בירושלים את בצלאל. המטרה: "הכשרת בני ירושלים למלאכת כפיים, גיבוש אומנות יהודית מקורית ותמיכה באומנים יהודיים, ומציאת ביטוי חזותי לעצמאות הרוחנית הלאומית הנכספת – עצמאות המבקשת לערוך סינתזה בין המסורת האומנותית האירופית והמסורת העיצובית היהודית במזרח ובמערב, ולשלבה עם תרבותה המקומית של ארץ ישראל".

נפתחת המחלקה לאריגת שטיחים ובהמשך המחלקה לסיתות באבן.

עוברים לרחוב בצלאל

לאחר כשנתיים ברחוב החבשים (כיום רחוב אתיופיה), עוברת בצלאל למשכנה החדש ברחוב שמואל הנגיד פינת רחוב בצלאל של היום. היקף הפעילות מתרחב ולימודים מתקיימים בתחומי הקראפט השונים: שטיחים, כסף (פיליגראן), חיטוב (גילוף בעץ) ומסגרות.

נפתחות המחלקות לרהיטים קלועים, להדפס אבן ולמיקשת נחושת.

נפתחות המחלקות לעץ זית, לתחרה ולצילום.

נפתחות המחלקות לחיטוב בשן (שנהב) ולבטיק (צביעת בדים בשילוב שימוש בשעווה).

משבר בצל המלחמה

בצלאל היה לסיפור הצלחה כביר, אך מלחמת העולם הראשונה שפורצת בקיץ 1914 מנתקת את הקשר עם הוועד המנהל בברלין ועם קהל התומכים באירופה. החל בשנה זו פוקדים את המוסד משברים פוליטיים, כלכליים וניהוליים.

שץ יוצא לגלות

עם התקרבות הכוחות הבריטיים לירושלים, מחליטים השלטונות הטורקים להגלות את שץ לדמשק, יחד עם עוד גורמים העשויים לשמש כגייס חמישי. בצלאל במשבר קשה, עד לתפנית שחלה עם כניסתו של גנרל אלנבי לירושלים בדצמבר 1917.

חוזרים לפעולה

עם תום מלחמת העולם, חוזר בוריס שץ ממקום גלותו (תחילה בדמשק ולאחר מכן בצפת ובטבריה). בית הספר נפתח והלימודים מתחדשים. שץ מסיים את כתיבת ספרו - ״ירושלים הבנויה: חלום בהקיץ״ - נובלה אוטופית המתארת את ישראל בשנת 2018.

נפתחת המחלקה לגרפיקה.

אבל פן (1963-1883) עולה לארץ מווינה. פן מביא איתו את מכבש הליתוגרפיה הראשון ובכך מאפשר את פתיחת המחלקה לגרפיקה (לימים, המחלקה לעיצוב גרפי והמחלקה לתקשורת חזותית), הראשונה מסוגה בישראל.

בית הנכות הלאומי בצלאל

מרדכי נרקיס (פוטאש) מתמנה לניהול ״בית הנכות הלאומי בצלאל״ - מוזיאון וחלל תצוגה שפעל בין השנים 1906‏-1965 בבניין התאום של בצלאל - כיום בית האמנים. עם הקמתו של מוזיאון ישראל בשנת 1965, ישולב בו אוסף בית הנכות הלאומי בצלאל.

משבר וסגירה זמנית

המשבר הכלכלי העולמי מכה גם בארץ ישראל, ובצלאל – בית המדרש למלאכת האומנות, נסגר זמנית בשל קשיים כספיים. שץ יוצא למסע גיוס כספים עבור המוסד בחו"ל.

בוריס שץ, 1932-1867

בוריס שץ, מייסד בצלאל ומנהלו, נפטר בארצות-הברית, במהלך מסע גיוס תרומות המלווה בתערוכה נודדת של עבודות בצלאל. בן 65 היה במותו. כחצי שנה מאוחר יותר הועלו עצמותיו לארץ ונטמנו בהר הזיתים.

בצלאל החדש נפתח

הוועד בברלין פותח מחדש את "בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות" ובראשו עומד אומן ההדפס יוסף בודקו. רבים מהמורים הם יוצאי גרמניה שהושפעו מה"באוהאוס", ודגש רב ניתן ללימודי הטיפוגרפיה, הגרפיקה והאומנות השימושית, כביטוי לצרכים ולהתפתחות הכלכלית-חברתית של אותן שנים.

מרדכי ארדון מחליף את יוסף בודקו

יוסף בודקו נפטר ובמקומו מתמנה מקס ברונשטיין, הלא הוא האמן מרדכי ארדון, שלמד בבית הספר של הבאוהאוס והיה מורה בבית ספרו של יוהנס איטן. מלחמת העולם השנייה מביאה עמה קשיים כלכליים וקיומיים חמורים.

שותפות חדשות: ויצ"ו

ההסתדרות העולמית של נשים ציוניות – ויצ"ו לוקחת תחת חסותה את המוסד ומתחילה להשתתף במימונו. כספי ויצ"ו אחראים ל-50% מתקציב בצלאל.

צמיחה לאחר המלחמה

עם תום המלחמה מצטרפים עוד ועוד תלמידות ותלמידים, ומספרם עולה לראשונה על מאה. בין התלמידים החדשים גם ניצולי מחנות ההשמדה באירופה.

בית הספר הגבוה לאמנות של המדינה הצעירה

עם תום מלחמת השחרור והקמתה של מדינת ישראל, השתלבות בית הספר במשימות הלאומיות נתפסה כתרומה למדינה שזה עתה קמה.

זאב בן צבי מחליף את ארדון

מרדכי ארדון עוזב את בצלאל ובמקומו מתמנה הפסל זאב בן-צבי. ממשלת ישראל, המודעת לחשיבותו ההיסטורית ולתפקידו הייחודי של בצלאל, מתחילה להשתתף במימונו.

במקומו של בן-צבי מתמנה, לאחר שנה, יעקב שטיינהרדט  (1955-1953) ואחריו מכהנים ירחמיאל שכטר (1957 - 1955), יצחק אשהיים (1961 - 1960) והאדריכל פליקס דרנל (1964 - 1962).

בצלאל - אקדמיה לאמנות

בצלאל החדש מוכרזת כ"אקדמיה לאמנות", וממשיכה לגדול. מספר הסטודנטים והסטודנטיות הוא מעל מאתיים, והמבנה ברחוב בצלאל פינת שמואל הנגיד מורחב על מנת לאכלס את הפעילות המתפתחת.

פרס ישראל לבצלאל

בשנת העשור למדינה מוענק פרס ישראל לבצלאל. עוד מקבלים את הפרס בשנה זו מוסדות תרבות לאומיים מרכזיים נוספים - התיאטרון הלאומי "הבימה" והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.    

מנהל חדש - דן הופנר

האמן דן הופנר מתמנה למנהל בצלאל (1979 – 1964) ופועל באינטנסיביות לשינוי מעמדו המשפטי, הכספי והאקדמי של המוסד. בשנה זו מתחיל להתגבש המבנה המחלקתי של האקדמיה במתכונתו הנוכחית.

מוזיאון ישראל מוקם ומחליף את בית הנכות הלאומי בצלאל שנסגר. אוצרות בית הנכות מהווים בסיס לאוסף האגף לאמנויות במוזיאון החדש.

בצלאל - חברה ממשלתית

ועדת השרים לענייני כלכלה מחליטה להפוך את בצלאל לחברה ממשלתית. שר החינוך והתרבות ושר האוצר ממנים את חברי הוועד המנהל.

בצלאל - מוסד להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה מאמצת את המלצות ועדת חנני: "לאחוז באמצעים על-מנת להעלות את בית הספר בצלאל לרמה של מוסד להשכלה גבוהה". לצורך כך מוקמת וועדת מינויים ותכניות לימודים מטעם המל"ג. 

יחידה חדשה: אנימציה

מוקמת היחידה ללימודי אנימציה. בהקמתה היא התכנית הראשונה והיחידה בארץ המאפשרת ללמוד וליצור אנימציה.

תואר ראשון בבצלאל                

לראשונה בישראל, בצלאל מורשה להעניק תואר "בוגר באמנות" לבוגרי ולבוגרות המחלקות לאמנות, לצורפות ולקדרות ו"בוגר בעיצוב" לבוגרי המחלקה לעיצוב גרפי.

בצלאל מורשה להעניק תואר "בוגר בעיצוב" לבוגרי המסלול לעיצוב תעשייתי, לראשונה בישראל. בכך מושלם תהליך האקדמיזציה של בצלאל והפיכתו למוסד להשכלה גבוהה. המל"ג מקבלת לידיה את הניהול התקציבי של המוסד.

רן שחורי ממונה למנהל

פרופ' דן הופנר מסיים את תפקידו בבצלאל ובמקומו נבחר פרופ' רן שחורי. מסתיים החלק הראשון בגיבוש התקנון האקדמי של המוסד בהנחיית הוועדה המלווה מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

תחומי לימוד חדשים

תכנית הלימודים מתרחבת. 70 שנה לאחר הקמתה, מוסמכת המחלקה לצילום להעניק, לראשונה בישראל, תואר ראשון בצילום.

בצלאל - אל הר הצופים

בצלאל חותמת על חוזה עם האוניברסיטה העברית בירושלים והמועצה להשכלה גבוהה להקמת בניין בשטח קמפוס הר הצופים. מתחילה עבודת התכנון המפורטת לקראת המעבר אל המיקום החדש.

מחלקות חדשות ומעמד חוקי חדש

המחלקה לעיצוב סביבתי ותעשייתי מופרדת לשתי מחלקות עצמאיות: המחלקה לעיצוב תעשייתי, והמחלקה לעיצוב סביבתי - המגישה בקשה להעניק תואר באדריכלות.

הממשלה מחליטה להפוך את בצלאל מחברה ממשלתית לעמותה, הנרשמת כחוק.

תחילת המעבר להר הצופים

שלוש מחלקות מתחילות את שנת הלימודים בבניין ע"ש ווילר בקמפוס החדש בהר הצופים: המחלקות לעיצוב סביבתי, לצורפות ולצילום, ואיתן גם המזכירות האקדמית, היחידה ללימודים העיוניים, משרדי הדיקן ואיגוד הסטודנטים.

לראשונה בצלאל מורשית להעניק תואר בוגר בארכיטקטורה (B.Arch).

מסתיים המעבר להר הצופים

מחלקות האקדמיה והמנהלה משלימות את המעבר לקמפוס החדש בהר הצופים.

חילופי הנהגה

פרופ' רן שחורי מסיים את תפקידו כראש האקדמיה, ד”ר רן ספוז'ניק נבחר לתפקיד.

שימוש חדש לבניין ההיסטורי

בעקבות מעבר המחלקות האקדמיות להר הצופים, המבנה ההיסטורי ברחוב בצלאל הופך למרכז פעילות חדש ללימודי תעודה ולתערוכות.

יחידה חדשה ללימודי וידאו

סנאט בצלאל מאשר את הפיכת היחידה לווידאו למסלול לימודים במסגרת המחלקה לצילום.

מסתיימת בניית הספרייה והאגף החדש של המחלקה לארכיטקטורה ע"ש ג'ק ויילר.

המחלקה לעיצוב גרפי, משנה את שמה ל"מחלקה לתקשורת חזותית"

יובל לישראל - במסגרת חגיגות חמישים שנה למדינת ישראל פותחת האקדמיה את תערוכת "רצף ותמורה" המציגה 92 שנות יודאיקה בבצלאל, ומתקיימת במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה.

חזרה לבניין ההיסטורי

החל השלב הראשון בשיקומו של הבניין ההיסטורי במרכז העיר והתאמתו עבור המחלקה לארכיטקטורה, החוזרת אל לב המרקם העירוני.

המחלקה לעיצוב קרמי, משנה את שמה למחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית.

שתי תכניות חדשות לתואר שני

נפתחות התכנית לתואר שני באמנות (בשיתוף האוניברסיטה העברית) והתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, הראשונות מסוגן בישראל.

מסלולים ויחידות חדשות ונשיא חדש - פרופ' ארנון צוקרמן

סנאט בצלאל מאשר את פתיחת מסלול האופנה במחלקה לצורפות ואת הקמת היחידה לקולנוע, וידאו וניו-מדיה, הפותחת תכנית לימודי תעודה בת ארבע שנים.

פרופ' ארנון צוקרמן נבחר לתפקיד נשיא בצלאל.    

לקראת חזרה למרכז העיר ירושלים

הוועד המנהל מחליט על מעבר בצלאל מהר הצופים בחזרה למרכז העיר, ובוועדת השרים לענייני ירושלים מאשרים הקצאת שטח במגרש הרוסים לצורך הקמת הקמפוס החדש. 

שנת המאה לייסוד בצלאל

חגיגות שנת המאה של בצלאל נפתחות בתערוכת "בוריס שץ – כהן האמנות", במוזיאון ישראל, ירושלים, במעמד נשיא המדינה, מ"מ ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים.

מאירועי שנת המאה:

תערוכה של 18 מעצבות ומעצבים תעשייתיים מבצלאל במוזיאון הלאומי האמריקאי לעיצוב, "קופר-היואיט" בניו- יורק, ארה"ב;

הוצאתו לאור של  הספר "בצלאל 100";

כנס ראשון של בוגרי בצלאל לדורותיהם באמפיתאטרון הר הצופים, בהשתתפות אלפי בוגרות ובוגרים;

תערוכת סוף שנה חגיגית של בצלאל מוקמת בטרמינל 1 בנתב"ג ובה אלפי עבודות של למעלה מ-400 בוגרים וסטודנטים. בתערוכה ביקרו כ-78,000 איש.

נעילת אירועי המאה בכנס הבינלאומי "מראות הרוח: מבטים חדשים על ירושלים", בהשתתפות יוצרים מכל תחומי התרבות מהארץ ומהעולם.

תואר ראשון באמנויות המסך

הלימודים לתואר ראשון זוכים לתוספת, עם אישור התכנית לתואר ראשון באמנויות המסך (B.F.A).

תואר שני חדש: עיצוב אורבני

נפתחת תכנית ראשונה מסוגה והיחידה בישראל לתואר שני בעיצוב אורבני (M.Urb.Des).

תכנית חדשה לתואר שני ומרכז ייחודי ללקויי למידה

נפתחת התכנית העיונית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות (M.A עם עבודת תזה). זו התכנית הראשונה מסוגה בישראל ללימודי תואר שני בתחום האוצרות.

בתמיכת המוסד לביטוח לאומי מוקם בבצלאל מרכז תמיכה ייחודי ללקויי למידה בתחומי האמנויות.

פרס למעורבות חברתית

בצלאל זוכה בפרס המל"ג למעורבות חברתית בקהילה: "האקדמיה הינה מוסד מוביל בנושא המעורבות החברתית בשנים האחרונות ומהווה דוגמא למעורבות האקדמיה בקהילה בכל הרמות והדרגים במוסד".

שלוחה חרדית לבצלאל

כחלק מן המאמץ להרחבת מעגל הלומדים והלומדות בבצלאל והנגשת ההשכלה האקדמית לשכבות רחבות ומגוונות באוכלוסיה, נפתחת שלוחה חרדית בבצלאל. בשלוחה, הראשונה מסוגה בישראל ובעולם, לומדות נשים חרדיות ומוענקים תארים ראשונים באמנות, בארכיטקטורה ובתקשורת חזותית.

מרכז מדיה דיגיטלית ב"הנסן"

נחתם חוזה עם הרשות לפיתוח ירושלים להקמת מרכז מדיה דיגיטלית ועיצוב במתחם "הנסן" (לשעבר בית המצורעים) ונפתחים בו קורסים לתואר ראשון ולתואר שני, לצד פעילות לקהל הרחב.

נשיא חדש לבצלאל – פרופ' עדי שטרן והנחת אבן הפינה לקמפוס החדש של האקדמיה

פרופ' עדי שטרן מתמנה לנשיא בצלאל.

בחודש אוקטובר מונחת אבן הפינה לקמפוס החדש של בצלאל. תכנון הקמפוס, על ידי משרד האדריכלים היפני  SANAA, שזכה בתחרות הבינלאומית לעיצוב המבנה, מאושר סופית ויוצא לדרך.

נפתחים הלימודים בתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית, התכנית הראשונה והיחידה מסוגה בישראל.

בצלאל עוברת למשכנה החדש במרכז העיר ירושלים. המעבר לקמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל מסמן את חזרתה ההיסטורית של בצלאל אל לב העיר ומהווה ציון דרך משמעותי עבור האקדמיה וירושלים. מהלך זה, מביא עמו אלפי סטודנטים וסטודנטיות לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה לגור, ללמוד, ליצור ולפעול בלב העיר והקהילה הירושלמית. הבניין, המשתרע על פני 42,000 מ״ר, תוכנן על ידי משרד האדריכלים היפני SANAA , זוכה פרס פריצקר וממשרדי האדריכלים המובילים בעולם, בשיתוף משרד HQ אדריכלים הישראלי. עם המעבר נוצר קמפוס עירוני, הכולל גם את הבניין ההיסטורי, בו שוכן בית הספר לארכיטקטורה ומעונות בצלאל, כולם במרחק הליכה קצר זה מזה.