תלות קולוניאלית, פוליטיקה וזהות בתרבות והאמנות הפלסטינית | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

תלות קולוניאלית, פוליטיקה וזהות בתרבות והאמנות הפלסטינית

פורסם ב
2.10.18

קול קורא לכנס השקת המכון לחקר התרבות הערבית באומנות חזותית, עיצוב וארכיטקטורה, בצלאל,

לעיון בנוסח בערבית נא לגלול מטה

מודעה בעברית

מודעה בערבית

שלוש תקופות מכריעות השפיעו על התרבות הפלסטינית בהיסטוריה המודרנית: השלטון העותומאני (1517 ועד 1917) באיזור "בלאד אלשאם", התחיל בתהליך מודרניזציה מקומית, ואפשר מרחב פעילות רב תרבותית.
הקולוניאליזם הבריטי ( 1918 ועד 1948) אשר קבע חלוקת האיזור (בלאד אל-שאם) למדינות לאום, המשיך במודרניזציה והתפתחות העירונית והמיר את התרבות הפלסטינית בתרבות קולוניאלית מערבית.
האוטופיה הציונית, שהובילה להקמתה של מדינת ישראל, הביאה אסון (נכבה) על הפלסטינים. רובם גורש מפלסטין ואלו אשר נשארו במולדתם הפכו בעל כורחם לאזרחים במדינה הנמצאת במצב של מלחמה נגד עמם. המצב החדש אילץ את הפלסטינים להגדיר את הגבולות הפנימיים ואת הקשרים בינם לבין מדינת ישראל מחד, ואת הגבולות והקשרים בינם לעולם הערבי מאידך.
עם הקמת מדינת ישראל נאלצו הפלסטינים להגדיר את הגבולות הפנימיים ואת הקשרים בינם לבין מדינת ישראל מחד, ואת הגבולות והקשרים בינם לעולם הערבי מאידך. אצל האמנים, המעצבים והארכיטקטים הפלסטינים התפתחו לאורך השנים כמה אסכולות וכיווני מחשבה. חלקם האמינו שעליהם להיות פרגמטיים ולהביע את עצמם דרך המסגרות ומרכזי הכוח האמנותיים הישראליים (כמו האקדמיות, מוסדות, גלריות ומוזיאונים), בעוד אחרים ראו בכך סתירה שאינה מתיישבת עם זהותם. חלק מהאמנים, המעצבים והארכיטקטים ציינו שלא ניתן להפריד בין היצירה לבין הפוליטיקה, ואחרים גרסו שדווקא אפשר ואף רצוי לבצע את ההפרדה, בטענה כי תפקידה של היצירה לבקר ולייצר את השיח האנושי שהפוליטיקה כשלה בו. כיוונים אלה ואחרים ייצרו דיונים מתמשכים שהעלו תהיות רבות על תפקידו של האמן, המעצב והארכיטקט הפלסטיני בישראל ומחוצה לה.
כנס קורא זה מזמין את כל מי שעוסק בתחומי האמנות והעיצוב השונים (אמנות חזותית, עיצוב מוצר, עיצוב גראפי, עיצוב אופנה וארכיטקטורה) באופן אקדמי או מקצועי להגיש הצעה אשר נוגעת לאחת הסוגיות שיעלו בכנס.
הסוגיות המרכזיות בכנס:
א.  שאלת התלות הקולוניאלית בין המוכפף והמכפיף: האם המוכפף יכול לייצר באופן עצמאי וביקורתי?
ב. פוליטיקה בשדה האמנות, העיצוב והארכיטקטורה הפלסטינית בישראל ובעולם.
ב. תפקיד האמנות בהעברת ביקורת וביטוי רעיונות הגולשים מגבולות היצירה האמנותית.
ג. היחסים בין רוב למיעוט ושאלת הניצול וההעדפה בשדות האמנות
ד. דרכים לביטוי אמנותי פלסטיני במרחב הישראלי.

מטרת הכנס, שיהווה את אירוע ההשקה של המכון לתרבות חזותית ערבית, להעלות על סדר היום את הדיון בתרבות הערבית באמנות, עיצוב וארכיקטורה.
הכנס יתקיים ביום חמישי ה- 20 בדצמבר 2018, בסנט גבריאל, נצרת.

חוקרים ויוצרים המעוניינים להשתתף בכנס מוזמנים להציע נושאים להרצאות בהיקף של 15-20 דקות בלבד, או להציע פאנל לדיון הכולל מספר משתתפים.

את ההצעות, הכוללות כותרת ותקציר בהיקף של עד 300 מילה, יש לשלוח לדוא"ל iritb@bezalel.ac.il    לא יאוחר מיום 25.10.2018. במהלך חודש אוקטובר יישלחו הודעות על השתתפות בכנס. 

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל מארגני הכנס:
פרופ' אדר' סנאן עבדלקאדר, מייסד ויו"ר המכון, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים  (להוסיף כתובת מייל) senan.private@gmail.com
מר פתחי מרשוד, מנהל המכון, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, fathimarshood1@gmail.com
דר'  אדר' אלס ורבקל, ראש המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, elsverbakel@gmail.com
דר' אורי ברטל, ראש המחלקה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ory_bartal@yahoo.com
דר' יואב פרידמן, ראש רשות המחקר, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, yoavfridman@gmail.com
ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה, ראש החוג לאמנות חזותית במכללת לוינסקי לחינוך (housnishehada@gmail.com)

 

המכון הערבי לאמנות וארכיטקטורה

המכון לחקר התרבות הערבית לאמנות חזותית, עיצוב וארכיטקטורה, בצלאל, הינו הראשון מסוגו בארץ, עובדה המייחדת אותו בצורתו ובתחום עיסוקיו. המכון משמש מסגרת אקדמית ותרבותית עבור העוסקים במורשת ובתהליכי המודרניזציה הערבית, לרבות בתרבות הפלסטינית והוא מסמל ציון דרך היסטורי וערכי אשר ביכולתו להשפיע על ההווה והעתיד. באמצעות חוקרות וחוקרים ערבים מתחומי האמנות, העיצוב והארכיטקטורה עוסק המכון בנושאים אלו באופן חפשי וללא משוא פנים ומבקר אותם. חוקרי וחוקרות המכון פועלים לשם בניית גוף ידע על אודות המורשת הערבית וחיבורה למציאות החברתית, הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ ובעולם. באמצעות גוף ידע זה, יצור המכון, בשפתו הערבית הרשמית, דיון אינטלקטואלי המשלב תיאוריה ומעשה אשר יתרמו להתפתחות ולהעשרה, ומשיאה תרומה לסביבתו הערבית והעולמית.