צייר לה שפם

מהו כוחו של הצילום? האם הוא רק מאפשר ייצוג נאמן של המציאות, או שיש ביכולתו גם לסדוק את פני השטח שלה ולהציג את האמת החבויה מאחוריה? בשאלה זו מתחבטים תיאורטיקנים מאז המצאת הצילום. הצילום, כידוע, ייתר את הצורך בציור פיגורטיבי, והוביל למשבר שממנו צמחה האמנות המופשטת והאמנות המושגית. פעולת החיקוי העמלנית של הציור, שארכה זמן רב, הוחלפה ביכולת המצלמה ליצור ייצוג נאמן בהרבה בקליק אחד. תהליך זה הואץ עם המצאת הטלפון הסלולרי, וכמות הצילומים שנוצרו בשנים האחרונות גבוהה מאלו שנוצרו מתחילת המאה העשרים.

אך רולאן בארת – מאבות הסטרוקטורליזם הצרפתי – טוען בספרו "מחשבות על צילום" כי הצילומים שמציפים כיום את העיתונות היומית והמגזינים, כמו גם את אתרי האינטרנט, הם גנריים, ובתוך כך חסרי מעוף ומשעממים, שכן הם נעשים בתבניות קבועות וידועות. את סוג הצילום הזה – המספק מידע חזותי ותו לא שממנו אפשר ללמוד על אופי המקום, רוח התקופה, וכן הלאה – מכנה בארת בשם "סטודיום".

בהתחקותו אחר מהות הצילום, בארת מחפש צילום שיעורר בו עניין וינסך בו תחושת הרפתקה. לסוג הצילום הזה הוא מעניק את השם "פונקטום". הפונקטום כמו מנקב את המציאות הגלויה ומעלה לפני השטח את היסוד הנסתר שלה, הקשור בעיקר במיניות ובמוות. בארת מזהה את הפונקטום בצילומים של אתרי מלחמה ונידונים למוות, ובצילומים ההומוארוטיים של רוברט מייפלתורפ. צילום הפונקטום הוא בבחינת אירוע שאינו ניתן לחיזוי ולתכנון לא בידי הצלם ולא בידי המצולם. בדומה להופעת הלא-מודע בחיי היום-יום, ניתן להצביע עליו רק בדיעבד, לאחר התרחשותו.

תמונה

לו היה בארת חי כיום, ודאי היה רואה בצילום של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, צילום פונקטום מובהק. מבין אלפי הצילומים הגנריים של לשכת העיתונות הממשלתית, המתעדים לעייפה מפגשים דיפלומטיים – כמו למשל הצילום של נתניהו ונשיא ארצות הברית ברק אובמה – בולט באחרותו הצילום הזה, שמעלה לפני השטח את זכר העבר המסויט של יחסי ישראל וגרמניה: צל אצבעו המונפת של נתניהו מצייר שפם קטן מעל שפתיה של מרקל, שמזכיר את שפמו של היטלר. הצילום חותר תחת התזה של "גרמניה האחרת", שלפיה ניתן להתייחס לגרמניה כלכל מדינה אחרת ומתוך כך ניתן לכונן אתה יחסים דיפלומטיים ולעשות אתה עסקים. מבעד לחזות השגרתית לכאורה של המפגש הדיפלומטי מגיחות רוחות הרפאים של העבר, שאינן נותנות מנוח לא לישראל ולא לגרמניה.

תמונה

במחלקה לתרבות חזותית נלמד על הפילוסופיה של הצילום בפרט והפילוסופיה של הדימוי בכלל. 

ד"ר דרור פימנטל
מרצה בכיר במחלקה לתרבות חזותית וחומרית