אניסה אשקר בחוצות העיר תל אביב

תמונה

בהליכה לאורך הקיר המשתרע מתחת לבניין עיריית תל אביב, העוברים והשבים מצטרפים למסע מתמשך בן שבע עשרה שנים של מהלך יצירתה של האמנית הפלסטינית אניסה אשקר, בין עכו עיר הולדתה לסטודיו שלה בליבה של תל אביב; מסע מהצהוב של חולות הזהב של ילדותה לאורך חופיה הקסומים של עכו אל השמש היוקדת ואל האור המסנוור של העיר הגדולה. אשקר הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם וזכתה בפרסים רבים.

בתצלום הדיוקן העצמי המעוטר בפרח החמנייה מופיע המשפט ״צובעת את חזרתך בריסיי, בצבעי חוטי השמש המוזהבים״ כאיפור סביב העין, בקליגרפיה בערבית, שפת אמה של האמנית. התצלום, שנעשה בשנת 2005 בתחילת דרכה האמנותית, היה מחווה ראשונה לוואן גוך, והוא ממשיך להיות, יחד עם אמנים נוספים, מקור השראה משמעותי ביצירתה, כפי שאפשר לראות בעבודות הקיר הנוכחיות. ואן גוך מסמל עבורה את החופש לבחור ביצירה כדרך חיים, כביטוי לעצמי הסוער והאקספרסיבי, לתחושות ולרגשות המניעים את יצירתה.

נוכחותה של אשקר בליווי מילים בערבית המופיעים באופן בולט על קירות עיריית תל אביב קדמו במעט את האקט הסימבולי של הארת הבניין כולו בדגל לבנון כמחווה וסולידריות עם האסון הכבד שהתרחש בבירות. הוא קדם גם לאקט האחרון של הארת הבניין בדגל של איחוד הנסיכויות כאות שמחה על הסכם השלום. השימוש של אשקר בטקסט ערבי, הן על הפנים והן בציור, טומן בחובו מחווה אמנותית צבעונית ואסתטית לקליגרפיה ולתרבות הערבית, אך זוהי גם מעין מחאה סמויה על היעדרותה של השפה הערבית. והנה כאן, היא מופיעה במלוא הדרה.
 
 
ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה
מרצה במחלקה לתרבות חזותית וחומרית