על עיצוב ספקולטיבי ו-Sputniko!

המונח 'עיצוב ספקולטיבי' הוטבע במקור על ידי אנתוני דאן ופיונה ראבי בשנות התשעים. הם החלו בקורס ניסיוני בקולג' המלכותי לאמנות בלונדון (RCA) והציעו לסטודנטים לקרוא לזה 'עיצוב ביקורתי', שמטיל ספק בהשלכות התרבותיות, החברתיות והאתיות של טכנולוגיות מתפתחות. צורת עיצוב שיכולה להגדיר את העתיד הרצוי ביותר ולהימנע מהעתיד הבלתי רצוי. מאז נוצרו לתחום זה שמות רבים: עיצוב קריטי (Critical Design), עיצוב בדיוני (Fiction Design), עיצוב דיסקורסיבי (Discursive Design), עיצוב מחקרי (Interrogative Design), עיצוב משחקי (Ludic Design). כולם כרובם מתארים שיטת עיצוב שאינה מספקת פתרון יישומי או אובייקט מסוים, אלא מציעה הצעות אלטרנטיבית וספקולטיביות להתמודדות עם האתגרים החברתיים העכשוויים. מעצבים אלו חושבים כיצד תראה העיר העתידית, איזה סוג של תזונה תהיה בעולם בעוד מאה שנים וכיצד המוצרים שלנו יכולים להשפיע על הזדקנות האוכלוסייה. הפרויקטים השונים מציגים הצעות ורעיונות לא מציאותיים כדי לערער על פרדיגמות מחשבתיות ואידאולוגיות חברתיות קיימות. בצורה זו הם מעניקים לנו כלים לשאלות, לחקירה ולבחינת הערכים שעולם המוצרים העכשוויים מכתיב לנו ומציגים את כוחם של חדשנות ועיצוב לשינוי חברתי.
 
אחת המעצבות המשפיעות כיום בתחום היא Sputniko!, מעצבת יפנית שנבחרה לאחת ממאה הנשים המשפיעות ביפן. Sputniko! יצרה את מכונת המחזור החודשי (Menstruation Machine – Takashi’s Take), אותה גברים יכולים ללבוש ולהרגיש מה שנשים מרגישות מדי חודש. הפרויקט נוצר כדי לטשטש בין המגדרים ולשאול על משמעותו של המחזור החודשי מבחינה ביולוגית, תרבותית והיסטורית, שכן יש היום כדורים שמאפשרים להוריד את קצב המחזור לארבע פעמים בשנה, אך נשים בוחרות שלא לקחת אותם.

תמונה

פרויקט אחר שלה נקרא Sushiborg Yukari. הפרויקט מציג את עיצוב הרובוטים בדמויות אנושיות. ספוטניקו! יוצאת נגד הטרנד שרובוטים אלו מעוצבים על-ידי גברים כדמויות של נשים יפות שעונות על פנטזיות של המפתחים. בפרויקט היא שואלת – מה יקרה כאשר נגלה שהרובוטיות (שהן בעלות אינטליגנציה מלאכותית) לא ממש אוהבות את הצורה שבה עיצבו אותן? בשביל לענות על השאלה היא השתמשה ברעיון השוביניסטי של הגשת סושי על אישה עירומה (שנקרא Nyotaimori) וייצרה את Sushiborg Yukari, רובוטית שמגישה סושי על מגש מסתובב מסביב לגופה. כאשר הרובוטית הופכת אינטליגנטית מספיק כדי להבין שהיא משמשת אובייקט מיני היא מפתחת מתוך גופה הטכנולוגי סכינים והופכת עצמה לנשק קטלני כדי להימלט ממסעדת הסושי בו היא לכודה.

תמונה

פרויקט נוסף בשם 'The Moonwalk Machine - Selena's step' מוחה על כך שרק אסטרונאוטים גברים הגיעו לירח. לשם כך יצרה Sputniko! דמות של מדענית בשם Selena שמייצרת רכב חלל עם יכולת להגיע לירח ולהשאיר עקבות של נעלי עקב לצד עקבות גבריים. הפרויקט כולל את הדמות של "אשת הירח" אליה רוצה המדענית להפוך.
 
למרות שרוב הפרויקטים בז'אנר זה עוסקים בנושאים חברתיים, הרי שיש חברות מסחריות שמשתמשות באסטרטגיה זו כדי ליצר את העתיד הטכנולוגי שלהן. כך עשתה חברת אפל, שכבר בשנת 1987 יצרה את סרטון ה-'Knowledge Navigator', בו מציג פרופסור שימוש במסך מגע על טאבלט עם עוזר אישי, שיחת ועידה בסגנון זום ושיתוף קבצים, שנים רבות לפני שהאינטרנט וה-Wi Fi היו קיימים. אסטרטגיה זו עזרה להם לפתח את סדרת המוצרים החדשניים שלהם.


פרופ' אורי ברטל
ראש המחלקה לתרבות חזותית וחומרית